ויבינו במקרא לחג הסוכות
יום ראשון של סוכות | יום שני של סוכות (בחוץ לארץ) | חול המועד סוכות | שבת חול המועד סוכות
ראו גם: מגילת קהלת | שמיני עצרת ושמחת תורה
הערה: נא להעלות את קובצי הקול בוויקישיתוף ולא בוויקיטקסט!
[עריכה] יום ראשון של סוכות
[עריכה] בשבת ראשון
[עריכה] בשבת שני
[עריכה] בשבת שלישי
[עריכה] בשבת רביעי
[עריכה] שלישי (בשבת חמישי)
[עריכה] רביעי (בשבת שישי)
[עריכה] חמישי (בשבת שביעי)
הפטרת יום ראשון של סוכות: הצלת ירושלים ומלכות ה'.
- אשכנזים וספרדים ואיטלקים: "הנה יום בא לה'..." (זכריה יד א) עד סוף הספר: "...ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' צבאות ביום ההוא" (יד כא).
- תימנים מתחילים לקרוא פסוק אחד קודם: "והבאתי את השלִשית באש..." (ד ח) עד "...ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' צבאות ביום ההוא" (ג ט).
- ההפטרה ברוב העדות היא שתי הפרשות האחרונות שבספר זכריה. הפטרת התימנים מתחילה מהפסוק האחרון שבפרשה הקודמת.
[עריכה] יום שני של סוכות (בחוץ לארץ)
קריאת התורה ליום טוב שני של גלויות זהה ליום הראשון (והיא זהה גם לקריאה ליום השני של פסח בחוץ לארץ, חוץ מהמפטיר). אבל יש הפטרה מיוחדת ליום השני בחו"ל.
[עריכה] הפטרה ליום טוב שני של גלויות
הפטרת "פקודי" לאשכנזים ויום שני של חג הסוכות לבני חוץ לארץ: הכנסת הארון לקודש הקדשים, ה' שוכן בערפל, תפילת שלמה.
- אשכנזים (הפטרת "פקודי") ותימנים (יום שני של סוכות): "ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית ה'..." (מל"א ז נא) עד "...בהוציאו אֹתם מארץ מצרים" (ח כא).
- אשכנזים וספרדים (יום שני של סוכות): "ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל..." (ח ב) עד עד "...בהוציאו אֹתם מארץ מצרים" (ח כא).
- איטלקים (יום שני של סוכות) מתחילים כמו התימנים "ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית ה'..." (ז נא) אבל מסיימים לקרוא "...ובידו מלא לאמר (ח טו) או עד "...ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל" (ח טז).
- הפטרת האשכנזים ל"פקודי" והתימנים והאיטלקים ליום של שני סוכות מתחילה בראש פרשה.
- הפטרת האשכנזים והספרדים ליום שני של סוכות מתחילה מהפסוק השני של הפרשה.
- הפטרות כל העדות מסתיימות בסוף פרשה, חוץ מהאיטלקים שמסיימים לקרוא באמצע הפרשה.
[עריכה] חול המועד סוכות
[עריכה] "וביום השני"
הקריאה לכל ארבעת הקרואים בארץ ישראל (ביום השני של סוכות, שהוא היום הראשון של חול המועד).
[עריכה] "וביום השלישי"
הקריאה לכל ארבעת הקרואים בארץ ישראל (ביום השלישי של סוכות, שהוא היום השני של חול המועד).
[עריכה] "וביום הרביעי"
הקריאה לכל ארבעת הקרואים בארץ ישראל (ביום הרביעי של סוכות, שהוא היום השלישי של חול המועד).
[עריכה] "וביום החמישי"
הקריאה לכל ארבעת הקרואים בארץ ישראל (ביום החמישי של סוכות, שהוא היום הרביעי של חול המועד).
[עריכה] "וביום הששי"
הקריאה לכל ארבעת הקרואים בארץ ישראל (ביום השישי של סוכות, שהוא היום החמישי של חול המועד).
[עריכה] "וביום השביעי"
הקריאה לכל ארבעת הקרואים בארץ ישראל (ביום השביעי של סוכות, "הושענא רבה", שהוא היום השישי של חול המועד).
[עריכה] סדר הקריאה לחול המועד בחוץ לארץ
[עריכה] יום שלישי של סוכות (א' דחול המועד)
- כהן – "וביום השני"
- לוי – "וביום השלישי"
- ישראל – "וביום הרביעי"
- רביעי – "וביום השני... וביום השלישי"
[עריכה] יום רביעי של סוכות (ב' דחול המועד)
[עריכה] יום חמישי של סוכות (ג' דחול המועד)
[עריכה] יום שישי של סוכות (ד' דחול המועד)
[עריכה] יום שביעי של סוכות (ה' דחול המועד והושענא רבה)
[עריכה] שבת חול המועד סוכות
- מגילת קהלת: בקהילות אשכנז נהגו לקרוא מגילה זו בציבור, לפני קריאת התורה, בשבת חול המועד סוכות.
- קריאת התורה לשבת חול המועד סוכות זהה לשבת חול המועד פסח (חוץ מהמפטיר).
לפי הקריאות לעיל.
הפטרת שבת חול המועד של סוכות: מלחמת גוג.
- תימנים ואיטלקים: "ויהי דבר ה' אלי לאמר: בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג..." (יחזקאל לח א) עד "...והתגדִלתי והתקדִשתי ונודעתי לעיני גוים רבים, וידעו כי אני ה'" (לח כג).
- אשכנזים וספרדים: "והיה ביום ההוא, ביום בוא גוג על אדמת ישראל..." (לח יח) עד "...וגם שם עיר המונה וטִהרו הארץ" (לט טז).
- ההפטרה מתחילה בראש ומסתיימת בסוף פרשה בכל המנהגים.
