ויבינו במקרא לחג הפסח
יום ראשון של פסח | יום שני של פסח (בארץ ובחו"ל)
חול המועד: חול המועד פסח | שבת חול המועד פסח
חג אחרון: שביעי של פסח | שמיני של פסח (בחוץ לארץ)
ראו גם: מגילת שיר השירים
הערה: נא להעלות את קובצי הקול בוויקישיתוף ולא בוויקיטקסט!
[עריכה] יום ראשון של פסח
- ליל הסדר: יש נוהגים לקרוא את מגילת שיר השירים לאחר הסדר בליל הפסח.
- קריאת התורה: ביום הראשון של פסח קוראים מ"ויקרא משה לכל זקני ישראל..." עד "מארץ מצרים על צבאתם" (שמות יב,כא-נא; המשך ישיר לקריאה בפרשת החודש). קריאה זו מחלקים בין חמישה עולים, ואם חל החג בשבת מחלקים אותו לשבעה עולים. ובעדות המזרח אם חל החג בשבת מתחילים את הקריאה בשמות יב,יד.
"ויקרא משה לכל זקני ישראל..." עד "ולבניך עד עולם".
"והיה כי תבאו אל הארץ..." עד "כן עשו".
[עריכה] שלישי (בשבת שלישי ורביעי)
"ויהי בחצי הלילה..." עד "וינצלו את מצרים".
[עריכה] שלישי בשבת
"ויהי בחצי הלילה..." עד "וברכתם גם אתי".
[עריכה] רביעי בשבת
""ותחזק מצרים..." עד "וינצלו את מצרים".
[עריכה] רביעי (בשבת חמישי)
"ויסעו בני ישראל..." עד "לכל בני ישראל לדרתם".
[עריכה] חמישי (בשבת ששי ושביעי)
"ויאמר... זאת חקת הפסח..." עד "מארץ מצרים על צבאתם".
[עריכה] ששי בשבת
"ויאמר... זאת חקת הפסח..." עד "כל עדת ישראל יעשו אתו".
[עריכה] שביעי בשבת
""וכי יגור אתך גר..." עד "מארץ מצרים על צבאתם".
[עריכה] מפטיר ליום הראשון (והשני בחו"ל)
"ובחדש הראשון..." עד "כל מלאכת עבדה לא תעשו" (במדבר כח,טז-כה). מפטיר זה ליום הראשון הוא גם המפטיר ליום טוב שני של גלויות.
הפטרת יום ראשון של פסח: מילה ופסח בכניסה לארץ.
- תוספת פתיחה של שלושה פסוקים לאשכנזים: "ויאמר יהושע אל העם התקדשו..." (יהושע ג ה) עד "...וילכו לפני העם" (ג ז). אין אומרים פתיחה זו בקהילת פרנקפורט וע"פ מנהג הגר"א ובעוד קהילות.
- עיקר ההפטרה בכל העדות: "בעת ההיא אמר ה' ליהושע..." (ה ב) עד "אין יוצא ואין בא" (ו א).
- תוספת חתימה של פסוק אחד ברוב העדות (למעט מקצת אשכנזים, ביניהם הגר"א וקהילת פרנקפורט): "ויהי ה' את יהושע, ויהי שמעו בכל הארץ" (יהושע ו כז). התימנים נוהגים בחתימה זו גם בהפטרת שמחת תורה (למעלה בספר יהושע).
[עריכה] יום שני של פסח
ביום השני של חג הפסח (טז ניסן), קוראים מתוך פרשת אמֹר: "וידבר... שור או כשב או עז כי יולד..." עד "וידבר משה את מעדי ה' אל בני ישראל" (ויקרא כב,כו-כג,מד).
בארץ ישראל, שבה יום זה הוא היום הראשון של חול המועד, קוראים פרשה זו לשלושה עולים, ולעולה הרביעי קוראים קטע מתוך המפטיר ליום הראשון (מ"והקרבתם אשה..."); קטע זה קוראים לעולה האחרון עד סוף הפסח (העולה הרביעי בימי חול המועד, והמפטירים בשבת חול מועד ובחג האחרון של פסח).
ליום טוב שני של גלויות קוראים פרשה זו לחמישה עולים, ולאחריהם מפטיר (הזהה ליום הראשון) והפטרה.
[עריכה] א. ראשון בארץ
"וידבר... שור או כשב..." עד "כל מלאכת עבודה לא תעשו".
[עריכה] ב. שני בארץ
"וידבר... דבר... כי תבאו אל הארץ..." עד "בכל משבתיכם".
[עריכה] ג. שלישי בארץ
"וספרתם לכם..." עד "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל".
[עריכה] ד. רביעי בארץ
"והקרבתם אשה..." עד "כל מלאכת עבדה לא תעשו" – ראה להלן.
[עריכה] א. ראשון בחוץ לארץ
"וידבר... שור או כשב..." עד "שבת היא לה' בכל מושבותיכם".
[עריכה] ב. שני בחוץ לארץ
"אלה מועדי ה'..." עד "חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם".
[עריכה] ג. שלישי בחוץ לארץ
"וספרתם לכם..." עד "אני ה' אלהיכם".
[עריכה] ד. רביעי בחוץ לארץ
"וידבר... דבר... בחדש השביעי..." עד "תשבתו שבתכם".
[עריכה] ה. חמישי בחוץ לארץ
"וידבר... דבר... בחמשה עשר יום..." עד "וידבר משה את מעדי ה' אל בני ישראל".
[עריכה] מפטיר בחוץ לארץ
המפטיר זהה ליום הראשון.
[עריכה] הפטרה בחוץ לארץ
הפטרת יום שני של פסח לבני חוץ לארץ: המלך יאשיהו והפסח על פי ספר הברית.
- תימנים:
- חלק ראשון: "בן שמונה שנה יאשיהו במלכו..." (מל"ב כב א) עד "...כי באמונה הם עושים" (כב ז).
- חלק שני לאחר דילוג (כמו לאשכנזים ולספרדים): "ויצו המלך את כל העם לאמר: עשו פסח לה' אלהיכם..." (כג כא) עד "...ואחריו לא קם כמוהו" (כג כה).
- אשכנזים וספרדים:
- חלק ראשון: "וישלח המלך..." (כג א) עד "...כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם" (כג ט).
- חלק שני לאחר דילוג (כמו לתימנים): "ויצו המלך את כל העם לאמר: עשו פסח לה' אלהיכם..." (כג כא) עד "...ואחריו לא קם כמוהו" (כג כה).
- איטלקים: "ויצו המלך את כל העם לאמר: עשו פסח לה' אלהיכם..." (כג כא) עד "...וימליכו אותו תחת אביו" (כג ל). כלומר קוראים מתחילת הקטע השני בשאר המנהגים, אבל ממשיכים לקרוא עד סוף הפרשה.
- הפטרת התימנים מתחילה בתחילת פרשה, והפטרת האיטלקים מסתיימת בסוף פרשה. חוץ מזה קטעי ההפטרה במנהגים השונים אינם תואמים את חלוקת הפרשות.
- בעדות אשכנז וספרד קוראים מ"וישלח המלך..." עד "כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם" (מלכים ב כג,א-ט).
- בכל העדות מוסיפים אחר כך עוד חמישה פסוקים: מ"ויצו המלך.... עשו פסח לה'..." עד "ואחריו לא קם כמוהו" (מלכים ב כג,כא-כה).
[עריכה] חול המועד פסח
- ליום השני של פסח, שהוא א' דחול המועד בארץ – ראה לעיל.
- לשבת חול המועד – ראה להלן.
- בחול המועד פסח (חוץ משבת), קוראים את הפרשיות הרשומות להלן, ומחלקים כל פרשה לשלושה עולים. לעולה הרביעי קוראים תמיד "והקרבתם אשה".
בכל אחד מימי חול המועד קוראים קריאה אחרת, כך שבכל שנה קוראים את אותן הפרשיות. באופן כללי, הפרשיות נקראות כסדר כתיבתן בתורה, אולם בשל שבת חול המועד משנים את הסדר (ומאריכים את פסל לך לויאמר משה).
[עריכה] טבלת סדר הקריאות לחול מועד פסח
| יום בשבוע בו חל א' פסח (ט"ו ניסן) |
ט"ז ניסן
א' חול המועד בארץ
יום טוב שני של פסח בחו"ל |
י"ז ניסן
ב' חול המועד בארץ
א' חול המועד בחו"ל |
י"ח ניסן
ג' חול המועד בארץ
ב' חול המועד בחו"ל |
י"ט ניסן
ד' חול המועד בארץ
ג' חול המועד בחו"ל |
כ' ניסן
ה' חול המועד בארץ
ד' חול המועד בחו"ל |
| ראשון |
שור או כשב |
קדש לי |
אם כסף |
פסל לך |
וידבר ה' |
| שלישי |
שור או כשב |
קדש לי |
אם כסף |
שבת חול המועד (ויאמר משה) |
וידבר ה' |
| חמישי |
שור או כשב |
שבת חול המועד (ויאמר משה) |
קדש לי |
אם כסף |
וידבר ה' |
| שבת |
שור או כשב |
קדש לי |
אם כסף |
פסל לך |
וידבר ה' |
[עריכה] "שור או כשב"
ראה לעיל (יום שני של פסח).
[עריכה] "קדש לי"
[עריכה] "אם כסף"
[עריכה] "פסל לך"
[עריכה] "וידבר ה'"
[עריכה] "והקרבתם אשה" (רביעי)
"והקרבתם אשה..." עד "כל מלאכת עבודה לא תעשו" (מתוך המפטיר ליום ראשון; במדבר כח,יט-כה). קטע זה קוראים לעולה האחרון עד סוף הפסח (לעולה הרביעי בימי חול המועד שאינם שבת, והמפטירים בשבת חול מועד, בשביעי של פסח, ובשמיני של פסח בחו"ל).
[עריכה] שבת חול המועד פסח
- מגילת שיר השירים: בקהילות אשכנז נהגו לקרוא מגילה זו בציבור, לפני קריאת התורה, בשבת חול המועד פסח.
- קריאת התורה לשבת חול המועד פסח זהה לשבת חול המועד סוכות (חוץ מהמפטיר).
"והקרבתם אשה..." ראה לעיל.
הפטרת שבת חול המועד של פסח: חזון העצמות היבשות.
- תימנים: "כה אמר אדני ה': עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם..." (יחזקאל לו לז) עד "...וידעתם כי אני ה', דברתי ועשיתי נאום ה'" (לז יד).
- אשכנזים וספרדים ואיטלקים מתחילים בתחילת הפרשה הבאה: "היתה עלי יד ה', ויוציאני ברוח ה' ויניחני בתוך הבקעה..." (לז א), וקוראים עד "...וידעתם כי אני ה', דברתי ועשיתי נאום ה'" (לז יד) כמו התימנים.
[עריכה] שביעי של פסח
[עריכה] ראשון (בשבת ראשון ושני)
[עריכה] ראשון בשבת
[עריכה] שני בשבת
[עריכה] שני (בשבת שלישי ורביעי)
[עריכה] שלישי בשבת
[עריכה] רביעי בשבת
[עריכה] שלישי (בשבת חמישי)
[עריכה] רביעי (בשבת שישי)
[עריכה] חמישי (בשבת שביעי)
הפטרת יום השביעי של פסח בכל העדות והפטרת "האזינו" לאשכנזים ולספרדים: שירת דוד.
- בכל העדות בשביעי של פסח, ולאשכנזים ולספרדים בין יום כיפור לסוכות: "וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת..." (שמ"ב כב א) עד "...לדוד ולזרעו עד עולם" (כב נא).
[עריכה] שמיני של פסח (בחוץ לארץ)
כשחל בשבת, מתחילים "עשר תעשר".
[עריכה] ראשון בשבת
[עריכה] שני בשבת
כשחל בחול, מתחילין "כל הבכור".
[עריכה] ראשון (בשבת שלישי)
[עריכה] שני (בשבת רביעי)
[עריכה] שלישי (בשבת חמישי)
[עריכה] רביעי (בשבת שישי)
[עריכה] חמישי (בשבת שביעי)
הפטרת יום שמיני של פסח לבני חוץ לארץ: הנה אל ישועתי.
- בכל העדות: "עוד היום בנוב לעמוד..." (ישעיהו י לב) עד "...כי גדול בקרבך קדוש ישראל" (יב ו).
- יש קהילות בארץ ישראל שנוהגות לקרוא הפטרה זו ביום העצמאות (ללא ברכה).
- ההפטרה מתחילה מהפסוק האחרון של הפרשה הקודמת, ומסתיימת בסוף פרשה.
