בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מאמר הקודם בני יששכר מאמרי חודש ניסן מאמר יג

מאמר יג – קריעת ים סוף[עריכה]

ידובר בו מעניין שביעי של פסח ומענייני קריעת ים סוף, ויתפרשו כמה פסוקים בפרשיות התורה, והגם שלא יבואו הדברים כסדרן, רק קמא קמא דמטי לידן, ואין מוקדם ומאוחר בדברי תורה. ונקרא בשם מאמר קריעת ים סוף:

א[עריכה]

מנהג אבותינו תורה היא, לעשות כל התמנות הראשים בכל קהילה בשביעי של פסח. נראה לי להיות ההתמנות הראשון ממלכות בית דוד היה בשביעי של פסח, שקפץ נחשון בן עמינדב עד חוטמו לתוך הים במסירות נפשו וזכה למלוכה, וגם שבט בנימין צעיר רודם, שירדו לתוך הים, זכו למלוכה לפי שעה, היינו שאול מבנימין, על כן ותהי לחוק בישראל התמנות כל הממשלות בשביעי של פסח, ועוד יתבאר בזה אי"ה:

ב[עריכה]

נראה לי עוד טעם, דהנה כל מושל נקרא פרנס הדור, כעניין שאמרו כמה פעמים בגמרא: לדור שאתה פרנסו, וכיוצא (ברכות כח, א). והטעם, כי על ידי המושל והנשיא, כפי אשר ידריך את הדור, כן תהיה הפרנסה, כעניין שאמרו: "ויהי בימי שפוט השופטים" (רות א, א), (ודרשו חז"ל: דור ששפטו את שופטיהם (בבא בתרא טו, ב), על כן) "ויהי רעב בארץ", עד שעמד בועז לנשיא ונתהוה שובע בעולם ("כי שמעה בשדה מואב כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם" (רות א, ו), תירגם שם המתרגם: "בזכותיה דבועז צדיקא" וכו', עיי"ש). על כן נקרא הנשיא והמושל המדריך את הדור בשם פרנס. והנה אמרו רז"ל: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף (פסחים קיח, א). והנה ביום ההוא אשר מסוגל לנס גדול, קריעת ים סוף, בקלות הוא יצו חסדו קדוש יעקב לגזור פרנסה טובה לישראל, אפילו ח"ו אין בידם זכות כל כך. ושמעתי מפי קדוש מחותני הרב הקדוש מהרצ"ה מזידיטשוב זצוק"ל, מלאכת אוכל נפש שהתירה התורה בכל יום טוב, הנה נכתב בתורה אצל שביעי של פסח, כי קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. והנה לפי דברינו הנ"ל תשכיל בטוב טעם מנהג ישראל למנות פרנסי הדור בשביעי של פסח דייקא:


טקסט זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה