במדבר רבה כג ז
ז. [ עריכה ]
"כי אתם באים אל ארץ כנען" הלכה עד שלא נכנסו לארץ כיצד היו מברכין על המזון שנו רבותינו עד שלא נכנסו לא"י היו מברכין ברכה א' הזן את הכל משנכנסו לא"י היו מברכין על הארץ ועל המזון משחרבה הוסיפו בונה ירושלים משנקברו הרוגי ביתר הוסיפו הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה ואין לך חביבה מכולם יותר מברכת על הארץ ועל המזון שכך אחז"ל כל מי שאינו מזכיר בבהמ"ז על הארץ ועל המזון ארץ חמדה וברית ותורה וחיים לא יצא ידי חובתו אמר הקדוש ברוך הוא חביבה עלי ארץ ישראל יותר מן הכל למה שאני תרתי אותה וכה"א וכן הוא (הכתוב) אומר - כך אנו מוצאים בפסוק (יחזקאל כ, ו): "ביום ההוא נשאתי ידי להם וגו' ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות" וכה"א וכן הוא (הכתוב) אומר - כך אנו מוצאים בפסוק (ירמיה ג, יט): "ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים".
את מוצא כשהרג יהושע אותם המלכים א"ר ינאי הכהן ששים ושנים היו שם ל"א ביריחו ל"א בימי סיסרא כשהלך להלחם עם ישראל נהרגו אף הם עמו למה שהיו מתאוים לשתות מים מן א"י ובקשו מן סיסרא ואמרו לו בבקשה ממך נבוא עמך למלחמה כל מלך שהיה מבקש למלחמה היה משלם ושוכר פועלים בכסף שיעזרו אותו אמרו לסיסרא אין אנו מבקשין ממך כלום אלא נבוא עמך בחנם שאנו מתאוים למלאות כרסינו מן מים של אותה הארץ שנאמר (שופטים ה, יט): "באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו" להודיעך שאין חביבה כא"י א"ל הקב"ה למשה הן הארץ חביבה עלי שנאמר (דברים יא, יב): "ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד" וישראל חביבין עלי שנאמר (שם ז, ח) "כי מאהבת ה' אתכם" אמר הקדוש ברוך הוא אני אכניס את ישראל שהן חביבין עלי לארץ שחביבה עלי שנאמר כי "אתם באים אל ארץ כנען":