ביאור:שמות לב לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שמות לב לד: "וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ, הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ, וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לב לד.

וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ[עריכה]

לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם[עריכה]

ה' גמר את עניין החטא. ה' שולח את משה חזרה לעם, לפני שהם יעשו שגיאות חדשות.
ה' מורה למשה ללמד ולהנחות את העם כפי שהוא לימד את משה - את חוקי אדוני.

הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ[עריכה]

יש כאן ניתוק מסוים: המלאך ילך לפניך, ואל תבוא אלי יותר ללא הזמנה.

וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם[עריכה]

ה' החליט לא להתחיל מחדש עם 'אברהם' חדש (משה) ולעבור את כל הסיפור מחדש.
ה' הבין שכל קבוצת אנשים תתנהג כפי שבני ישראל מתנהגים. קשה מאוד להנתק מתרבות הגויים מסביב, אפילו בניתוק במדבר.

לה' היתה בעיה חמורה, הוא ידע שרבים בבני ישראל חטאו בעגל, ולא למדו את תורת אדוני.
ה' הבין שתהליך הלימוד הוא תהליך איטי, ואם הוא יהרוג את ההורים לא יהיה מי שיגדל את הילדים להאמין באדוני.

כך דור המדבר גידל ילדים טובים, מת במדבר ולא נכנס לכנען. בני בניהם עזבו וחזרו לאדוני מספר רב של פעמים בתקופת השופטים, וכך נמשך התהליך עד ימינו ולתמיד.

לכל דור, ולכל איש יש את היום בו ה' פוקד עליו את חטאיו.