ביאור:רות ד ב
רות ד ב: "וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, מִזִּקְנֵי הָעִיר, וַיֹּאמֶר: שְׁבוּ פֹה, וַיֵּשֵׁבוּ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ד ב.
וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים[עריכה]
"וַיִּקַּח" - נָטַל (מילוג). מילה בעלת עוצמה. אדם לוקח בחוזק יד, כרצונו. כך פקד אברהם על עבדו: "כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ, וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי, לְיִצְחָק" (ביאור:בראשית כד ד), והעבד מבקש הבהרה: "אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי" (ביאור:בראשית כד ה). ניתן להבין שהעבד חשב שאברהם דרש לקחת בכל דרך, גם בכוח. השימוש במילה הזאת מראה את עוצמתו של בועז.
ייתכן שהוא שלח אנשים להודיע לזקני העיר, שבועז קורא להם לשער. לא נאמר שהוא קרא לרבים, ורק עשר באו. הוא קרא לעשר, וכל העשר עזבו את עבודתם ומיד באו לשער העיר. אחד לא התמהמה בבוקר לגמור לאכול או לעשות סידורים.
ניתן להבין את עוצמתו של בועז, ולא יפתיע ללמוד שהוא היה כשליט העיר. אדם שכל אחד שמח להשמע לו כדי לזכות בנקודות חיוביות לפניו.
תהליך הייבום גם הוא כמו 'לקיחה' של אשת המת, ככתוב: "יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ" (דברים כה ה). בועז 'לקח' את זקני העיר ויצר את הקשר בתודעתם, שמדובר במעשה חריג וחריף. וגם כאן מרחפת השאלה: "אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה".
עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים[עריכה]
בזמנו, כאשר נעמי שבה משדה מואב ללא בעל ובנים, העיר התנהגה כמעט כסדום. רק הנשים באו להקשיב לה, ואף אחת או אחד לא הציע לה עזרה. הגואל הקרוב לא בא לברר האם עזרתו נדרשת. הוא לא ברר מי היא הנערה ששבה עם נעמי. העיר היתה חסרת צדק ומשפט. כולם זכרו שאלוהים הרג את אונן על שסרב להקים זרע לאחיו (ביאור:בראשית לח י), והנה הגואל מתנהג כאונן.
אנו שומעים שבועז לוקח עשר מכובדים, "מִזִּקְנֵי הָעִיר". הדבר מזכיר את דברי אברהם לאלוהים: "אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה" (ביאור:בראשית יח לב), ואלוהים עונה: "לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה". גם כאן בועז מראה שזה יהיה משפט צדק, ויש עשרה זקנים מכובדים שבזכותם אלוהים לא יהרוס את העיר. כל אחד מהזקנים ידע שבלעדיו יהיו רק תשעה צדיקים, ולכן היתה לכל אחד מהם אחריות לבוא ולהוציא משפט צדק.
מִזִּקְנֵי הָעִיר[עריכה]
"זִּקְנֵי הָעִיר" - מדובר באנשים נכבדים, בעלי כוח, ככתוב: "וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו, וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כׇּל עַבְדֵי פַרְעֹה זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית נ ז). נראה שאלו היו האנשים הנכבדים ביותר בעיר, ראשי משפחות. אנשים ידועים בחוכמתם ונסיון החיים שלהם. יועצים לשליט ועוזרים לו לנהל את העם והעיר. כמו סנהדרין בגודל קטן, אולם כפי שנראה, בועז לא שאל לדעתם והם רק שימשו עדים לתהליך.
בועז לא הביא את כל "זִּקְנֵי הָעִיר" האות "מִ" מעידה שהיו יותר זקני העיר, אבל בועז בחר את העשרה האלה מתוך כולם.
שְׁבוּ פֹה, וַיֵּשֵׁבוּ[עריכה]
כמו לגואל, בלי ברכה, בועז פוקד על הזקנים לשבת 'פה', ומורה להם איפה לשבת. והם עושים את דברו בכבוד וציות.
התמונה[עריכה]
בועז בא לשער העיר עם נעריו, שומרי ראשו והניצב עליהם.
בועז התישב ופקד על נעריו, למצוא את הגואל, ולפקוד עליו לבוא לשער העיר. הגואל בא ובפקודת בועז, ישב.
הנערים הלכו ופקדו על זקני העיר להתיצב בשער העיר מיד. זקני העיר באו, בועז פקד עליהם לשבת, והם ישבו.
בועז היה מוכן לפתוח בתהליך משפטי.
נעריו נשארו סביב בעמדתם כדי לשמור על הסדר.
כל האנשים היו קשובים, כדי לדעת ולהבין במה מדובר, ואיך הם יוציאו משפט צדק.