ביאור:עין הרע
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
בלשון ימינו "עין הרע" היא סוג של כישוף. אבל בלשון המקרא, המושג "רע עין" מציין תמיד אדם שאינו רוצה לתת:
- (דברים כח נד): "הָאִישׁ הָרַךְ בְּךָ וְהֶעָנֹג מְאֹד תֵּרַע עֵינוֹ בְאָחִיו וּבְאֵשֶׁת חֵיקוֹ וּבְיֶתֶר בָּנָיו אֲשֶׁר יוֹתִיר. מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹאכֵל מִבְּלִי הִשְׁאִיר-לוֹֹֹֹֹֹֹֹ כֹּל בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ. הָרַכָּה בְּךָ וְהָעֲנֻגָּה אֲשֶׁר לֹא-נִסְּתָה כַף-רַגְלָהּ הַצֵּג עַל-הָאָרֶץ מֵהִתְעַנֵּג וּמֵרֹךְ תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּהּ. וּבְשִׁלְיָתָהּ הַיּוֹצֵת מִבֵּין רַגְלֶיהָ וּבְבָנֶיהָ אֲשֶׁר תֵּלֵד כִּי-תֹאכְלֵם בְּחֹסֶר-כֹּל בַּסָּתֶר בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ"- כאן מתוארים אנשים שאינם רוצים לתת - לא בגלל שהם רעים מטבעם, אלא בגלל המחסור הקשה.
- משלי כג ו: " "אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן, וְאַל תתאו לְמַטְעַמֹּתָיו. כי כמו-שער בנפשו כן-הוא; 'אכל ושתה!' יאמר לך, ולבו בל-עמך" " - החכם ממליץ שלא לקבל אוכל מאדם שאינו רוצה לתת; הוא נותן לך לאכול ולשתות, כנראה מתוך תחושה של מחוייבות חברתית או מסיבה אחרת, אבל לא מתוך רצון; ולכן עדיף שלא לקחת, כדי לא לגרום לכך שיחשוב עליך מחשבות רעות (ולבו בל עמך).
- (משלי כח כב): "נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן, וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ"- ע"פ המפרשים, הכוונה לאדם שכל-כך ממהר להתעשר, שאינו רוצה לתת ממנו לאחרים (תרומות, מעשרות או צדקה), ואינו יודע שהקמצנות שלו תביא עליו מחסור.
- (דברים טו ט): "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר 'קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה', וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וְלֹא תִתֵּן לוֹֹֹֹֹֹֹ, וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה', וְהָיָה בְךָ חֵטְא"- לפני שנת השמיטה, קיים חשש שהעשיר לא ירצה לתת הלוואה לעני (ראו דיון באתר "'דרישת ה'" ; סיכום הפירושים ).
- הביטוי ההפוך - "טוב עין" - מציין את ההיפך - אדם שאוהב לתת (משלי כב ט): "טוב עין הוא יברך, כי נתן מלחמו לדל".
אבל הפירוש הזה אינו מסביר את המילה "עין" - מדוע אדם שאינו רוצה לתת נקרא דווקא "רע עין"? היה מתאים יותר לקרוא לו "רע יד"!
לכן נראה לי, שלמושג "רע עין" ישנה משמעות מדוייקת יותר.
המושג "עין רעה" מציין את המבט הרע בעיניים - מבט של צער וסבל שנמצא בעיניהם של אנשים מסויימים כאשר הם מסתכלים על הזולת ורואים אותם נהנים מהרכוש שלהם; ו"עין טובה" היא ההיפך - מבט של שמחה שנמצא בעיניהם של אנשים "טובי עין" כאשר הם רואים שהצליחו לעזור לזולת.
עין רעה בזמן מחסור[עריכה]
לפחות בשני פסוקים - שני הפסוקים שהובאו למעלה מספר דברים - העין הרעה קשורה למצב של מחסור: בדברים כח נד המחסור נובע ממצור, ובדברים טו ט המחסור נובע משנת השמיטה. ייתכן שאפשר להסביר באופן זה גם את הפסוקים מספר משלי:
- (משלי כג ו): "אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן, וְאַל תתאו לְמַטְעַמֹּתָיו. כי כמו-שער בנפשו כן-הוא; 'אכל ושתה!' יאמר לך, ולבו בל-עמך": ייתכן שהכוונה לאדם עני, שמזמין אותך לסעודה למרות שהסעודה אינה מספיקה לו; והחכם ממליץ שלא לאכול מסעודה זו, שהיא סעודה שאינה מספקת לבעליה (פירוט).
- (משלי כח כב): "נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן, וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ": גם כאן ייתכן שהכוונה לאדם שחרד (נבהל) ממחסור שבא או שעלול לבוא בעתיד, ולכן הוא שומר על רכושו בקנאות (פירוט), ולהיפך: (משלי כב ט): "טוב עין הוא יברך, כי נתן מלחמו לדל" (פירוט).
נספח א - דברי ר' יהושע בן לוי על עין טובה ועין רעה[עריכה]
[מתוך תלמוד בבלי, סוטה לח: ]
אמר ר' יהושע בן לוי: אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין, שנאמר ( משלי כב ) "טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל" אל תיקרי יבורך אלא יברך.
ואמר ר' יהושע בן לוי: מנין שאפילו עופות מכירין בצרי העין? שנאמר ( משלי א ) "כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף" .
ואמר רבי יהושע בן לוי כל הנהנה מצרי העין עובר בלאו, שנאמר ( משלי כג ) "אל תלחם את לחם רע עין וגו' כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך וגו'" . רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין: אל תלחם ו אל תתאו.
ואמר ר' יהושע בן לוי: אין עגלה ערופה באה אלא בשביל צרי העין, שנאמר ( דברים כא ) "וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" : וכי על לבנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הם? אלא לא בא לידינו ופטרנוהו, ולא ראינוהו והנחנוהו; לא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות, לא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה.
נספח ב - עין הרע ע"פ רש"י[עריכה]
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-09-22.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ayn