ביאור:מ"ג ויקרא כב ז
וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים[עריכה]
באיזה קדשים מדבר הפסוק?
רש"י
ואחר יאכל מן הקדשים. (יבמות עד) נדרש ביבמות בתרומה שמותר לאכלה בהערב השמש:
פשט ודרשת חז"ל לתיבת "וטהר"
אבן עזרא
ובא השמש וטהר. ידוע כי וטהר שב אל הטמא כמו וכפר עליה הכהן וטהרה כי אין בפסוק זכר יום רק חז"ל העתיקו אפילו שיבא השמש לא יאכל עד סור האור ושמו זה הפסוק לאסמכתא כאשר פירשתי בפסוק לעם נכרי על כן אמרו טהר יומא:
מדוע כתוב "מן" הקדשים?
רש"י
מן הקדשים. ולא כל הקדשים:
כִּי לַחְמוֹ הוּא:[עריכה]
פירוש
אבן עזרא
כי לחמו. מאכלו וכבר פירשתיו.
ממתי מותר לו לאכול קדשים?
ספורנו
כי לחמו הוא. ולא יצטרך להמתין כפרתו קודם שיאכל לחמו, כאמרם: העריב שמשו, אוכל בתרומה (פסחים לה.).