ביאור:מ"ג דברים לג כו
אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן[עריכה]
אין כאל ישורון. דע לך ישורון שאין כאל בכל אלהי העמים ולא כצורך צורם:
אין כאל ישורון. שב לברך הכלל:
אין כאל ישורון. עתה מדבר לכל ישראל ואומר להם עבדו והתחזקו ביראת אלהיכם כי אין כמוהו רוכב שמים להיות בעזרך ואין שום עוזר כמוהו כי בגאותו הוא יושב בשחקים והוא מושל על העליונים והתחתונים:
אין כאל ישורון. פירוש אין כאל של ישורון שעושה דבר זה להם, והוא שרוכב שמים פירוש רוכב על השמים בשביל עזרת ישראל, והוא אומרו בעזרך להלחם בשבילך כאומרו (שמות י"ד י"ד) ה' ילחם לכם, וכשהוא בא ונלחם להם כל השמים הם מרכבתו, ומעתה כל כחות השמים ומערכתם באים לעזרת ישראל שהסוס טפל לרוכב:
אין כאל ישורון. אחר שסיים לברך השבטים אחד אחד התחיל עתה לדבר עם כלם בכלל ויודיע להם טוב חלקם כי יוצר הכל הוא, ויבשר אותם בירושת הארץ ושיזכו לבא בתוכה מה שלא זכה הוא, ויבאר עוד להם ענין העוה"ב כאשר אבאר, וחתם דבריו בענינים כאלה, ולכך יאמר אין כאל ישרון, שאין אתם כהכנענים כי הם תחת ממשלת המלאכים שרי מעלה, ולא כן ישראל, כענין שכתוב (שמות לג) ונפלינו אני ועמך, ועל כן קראם ישרון כי הוא שם ישר, להורות שאין בכל שרי מעלה כאלהי ישראל, וכן אמר על ישראל אשריך ישראל מי כמוך, כי אינם כשבעים אומות, על כן יודיעם שלא שם חלקנו כהם ולא גורלנו ככל המונם, זהו אין כאל ישרון שהוא רוכב שמים, והוא יהיה נמצא בעזרך, ובגאותו שחקים, בגאותו רוכב שחקים:
[מובא בפירושו לפסוק כ"ה] ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דבאך. אין כאל ישרון. אחר שסיים תפילתו על השבטים, התחיל בברכת ישראל בכלל, ואמר: אתה "ישרון" בהיות כי "אין כאל" יכול על כל, ובלתי משתנה תהי מלכותך נבדלת מכל שאר המלכיות בשתים: ראשונה, שלא יכנסו בה אמות להלחם, "ולא יחמד איש את ארצך" מיראתם, כמו שהיה "כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע", כאלו תהיה הארץ נעולה במנעולי "ברזל ונחשת". שנית, שלא תהיה מלכותך עולה ויורד, כמו מלכות אומות העולם בעלות מזלם, ויורדת בירידתו, מפני שהם תחת הנהגת צבאות השמים. אבל אתה "כימיך" שהם ימי הנעורים ותחלת כניסתך לארץ, כן יהיה "דבאך" ועת זקנתך, "כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ", וברכתי זאת תחול, כי "אין כאל", המנהיג עניניך רכב שמים בעזרך. כי אמנם האל שהוא בעזרך הוא "רוכב שמים", שהוא עליון מהם ומנהיגם, על הפך דעת אנשי הצאב"ה שאמרו שאין לחשב דבר נכבד יותר מן השמים. ובכן לא תהיה המלכות הבאה מאתו עולה ויורד בעלות המזלות וברדתם.
[מובא בפירושו לפרק כ"ג פסוק ט'] והנה משה רבינו ע"ה רמז בדבריו באמרו (שם) אשריך ישראל מי כמוך, ובאמרו (שם) אין כאל ישורון, באר כי ישראל עם מיוחד אין כמוהו בשאר העמים, וכן אלהי ישראל מיוחד אין כמוהו באלהי העמים. וכן מצינו שהתנבא דניאל באבדן כל העכו"ם ושתהיה המלכות קיימת לישראל לעולם, הוא שהזכיר באבדן העכו"ם (דניאל ז) והובד גשמה ויהיבת ליקידת אשא, ועל אבדן שאר העכו"ם (שם) ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכא בחיין יהיבת להון עד זמן ועדן, ועל קיום ישראל לעולם אמר אחריו על מלך המשיח (שם) וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטא וקדמוהי הקרבוהי, וליה יהיב שולטן ויקר ומלכו וכל עממיא אומיא ולשניא ליה יפלחון שלטניה שלטן עלם די לא יעדה ומלכותיה די לא תתחבל:
רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ[עריכה]
רכב שמים. הוא אותו אלוה שבעזרך ובגאותו הוא רוכב שחקים:
רוכב שמים. פירוש שהוא תקיף והעד שהוא רוכב שמים:
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "פירוש. למי התורה פונה?" וכו']
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "פירוש. למי התורה פונה?" וכו']
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "פירוש. למי התורה פונה?" וכו']וענין רוכב שמים. על דרך הפשט כנה הממשלה בלשון רכיבה, וכענין שכתוב (דברים לב) ירכיבהו על במתי ארץ שהוא לשון ממשלה. עוד לבאר כי כמו שהרוכב מתגבר על הסוס לפי שאין מרוצת הסוס מכח עצמו אלא מכח הרוכב כענין שכתוב (איוב לט) תשחק לסוס ולרכבו, כן מרוצת הגלגלים ותנועתם אינם מכח עצמן אלא מכח השליט המניע אותם יתעלה, ובאור מלת השמים הכונה על ערבות, וכן דרשו רז"ל ערבות מנלן דאקרי שמים כתיב הכא רוכב שמים וכתיב התם (תהלים סח) סולו לרוכב בערבות: וכתב הרב רבי משה ז"ל בספר המורה, הסתכל במה שאמרו רז"ל ערבות רם ונשא שוכן עליו, שנאמר סולו לרוכב בערבות, ולא אמר שוכן בו, שאלו אמר כן היה מחייב להקב"ה מקום או שיהיה הש"י כח מהכחות כמו שדמו כתות הצבא"ה, ובאמרם שוכן עליו הראוי שהוא יתברך נבדל מן הגלגל ואינו כח בו, שרוכב שמים ענינו מסבב הגלגל המקיף ומניעו כרצונו, ושאר הגלגלים המתנועעים בתנועתו, והם מתנועעים תנועת החלק בכל, וזאת היא היכולת העצום אשר הניע הכל, עד כאן: וע"ד הקבלה רוכב שמים, קרא המדות שמים, ושעור הכתוב, כשישראל עושים רצונו של מקום הנה הוא רוכב שמים ואינו מתרחק ממדותיו, וכשאין עושים רצונו של מקום ובגאותו שחקים, הנה הוא מתגאה ומסתלק למרום מרומים והוא מתרחק ממדותיו, ודומה לזה דרשו רז"ל כשישראל עושים רצונו של מקום מוסיפים כח בגבורה של מעלה שנאמר (תהלים ס) באלהים נעשה חיל, ובזמן שאינן עושין רצונו (דברים לב) צור ילדך תשי:
[מובא בפירושו לבראשית פרק י"ז פסוק כ"ב] ויעל אלהים מעל אברהם. פירש"י למדנו מכאן שהאבות הן הן מרכבתו של מקום הורה בזה שאין שום אמצעי בין המקום ב"ה ובין האבות ויהיה מחיצתם לפנים ממחיצת מלאכי השרת, כמו שפירש"י על פסוק כעת יאמר ליעקב וגו' (במדבר כג כג) וכמ"ש (דברים לג כז) מעונה אלהי קדם ומתחת זרועות עולם. כי הקב"ה מעונו למעלה ומתחתיו האבות שהם זרועות עולם, כי המה מחזיקים הכסא כביכול, וכמ"ש (דברים לג כו) רוכב שמים בעזרך ר"ל אתה עוזר לי כביכול, כדרך שאמרו (ילקו"ש תהלים ס תשעט) שהצדיקים מוסיפין כח בגבורה שלמעלה כו'.
[מובא בפירושו לבמדבר פרק י"ד פסוק י"ז] וע"ד הקבלה ועתה יגדל נא כח, יושפע וימשך הכח הפנימי במדות ולא יסתלק למרום מרומים. ובאור הענין כי כשישראל מקיימין התורה והמצות הש"י רוכב שמים, וזהו (דברים לג) רוכב שמים בעזרך, כלומר בעזרת ישראל משפיע כח במדותיו, ובזה מוסיפין כח בגבורה של מעלה שנאמר (תהלים ס) באלהים נעשה חיל, וכשאין מקיימין התורה והמצות הוא מתרחק ממדותיו שנאמר (דברים לג) ובגאותו שחקים, כלומר שהוא מתגאה, מסתלק למרום מרומים ובזה משפיע כחו במדות ובזה מתישין כח של מעלה, שנאמר (שם לב) צור ילדך תשי. ולפי שהיו ישראל חייבין כליה במקום הזה והיו מתישין כח של מעלה הוצרך משה לומר עתה בתפלתו ועתה יגדל נא כח אדני, כדי להמשיך ולהשפיע הכח הפנימי במדות ושלא יסתלק למעלה, וזהו לשון יגדל. כיוצא בו אמר דוד ע"ה (תהלים מ) ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל אלהים אוהבי ישועתך:
וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים:[עריכה]
רכב שמים. הוא אותו אלוה שבעזרך ובגאותו הוא רוכב שחקים:
ובגאותו שחקים. הטעם בגאותו הם עומדים:
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "פירוש. למי התורה פונה?" וכו']
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "פירוש. למי התורה פונה?" וכו']
שחקים. איתא במדרש (חגיגה יב, ב) ששם בשמים יש רקיע ששמו שחקים ששם שוחקים מן לצדיקים. ועוזו (תהלים סח, לה) בגימטריא המן ועל שם כן שהוא לבן ועז כשלג:
ובגאותו שחקים מענה. ובמעלתו הוא רוכב "שחקים", שהוא הגלגל היומי אשר אין בו כוכב ולא צורה, והמניע שלו הוא כח בלתי נראה, כענין מעונת האריה אשר בה כח רב נסתר.
[מובא בפירושו לבמדבר פרק י"ד פסוק י"ז] וע"ד הקבלה ועתה יגדל נא כח, יושפע וימשך הכח הפנימי במדות ולא יסתלק למרום מרומים. ובאור הענין כי כשישראל מקיימין התורה והמצות הש"י רוכב שמים, וזהו (דברים לג) רוכב שמים בעזרך, כלומר בעזרת ישראל משפיע כח במדותיו, ובזה מוסיפין כח בגבורה של מעלה שנאמר (תהלים ס) באלהים נעשה חיל, וכשאין מקיימין התורה והמצות הוא מתרחק ממדותיו שנאמר (דברים לג) ובגאותו שחקים, כלומר שהוא מתגאה, מסתלק למרום מרומים ובזה משפיע כחו במדות ובזה מתישין כח של מעלה, שנאמר (שם לב) צור ילדך תשי. ולפי שהיו ישראל חייבין כליה במקום הזה והיו מתישין כח של מעלה הוצרך משה לומר עתה בתפלתו ועתה יגדל נא כח אדני, כדי להמשיך ולהשפיע הכח הפנימי במדות ושלא יסתלק למעלה, וזהו לשון יגדל. כיוצא בו אמר דוד ע"ה (תהלים מ) ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל אלהים אוהבי ישועתך: