ביאור:מ"ג דברים לג ט
הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בנו בָּנָיו לֹא יָדָע[עריכה]
האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו. כשחטאו בעגל ואמרתי (שמות לב) מי לה' אלי נאספו אלי כל בני לוי וצויתים להרוג את אבי אמו והוא מישראל או את אחיו מאמו או את בן בתו וכן עשו וא"א לפרש אביו ממש ואחיו מאביו וכן בניו ממש שהרי לויים הם ומשבט לוי לא חטא אחד מהם שנאמר כל בני לוי:
האומר. על השבט ידבר כמו שמואל שבא כאשר נגמל אל בית יי' להרגילו. ואת בניו לא ידע. יש מהם אחד שהוליד בנים לעבוד השם:
האומר וגו' יורו משפטיך וגו'. יתבאר על דרך אומרם ז"ל (ב"ב ס':) במעשה שבאו לדון על אילן שהיה מזיק לדרך הרבים וכו' ואמר להם עד למחר וכו' ושלח וקץ וכו' ע"כ, והוא אומרו האומר וגו' אדם כזה ראוי להורות משפט וכו' כי אין מקום לומר לו טול קורה כו' וזה לך האות האומר לאביו ולאמו: עוד ירצה לפי שצוה (לעיל ט"ז י"ח) שופטים וגו' לשבטיך, ואמרו רז"ל (ספרי) שצריך שימנה דיינים לכל שבט, לזה אמר כי שבט לוי לצד מה שהוכחנו שלא נשאו פנים לאב ולאח ולבן ראוים הם להתמנות על כל שבטי ישראל, והוא אומרו יורו משפטיך ליעקב בדרך כלל, כי אין לחוש שישאו פנים לשבטם יותר משבט זולתם:
האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו. על כלל השבט ידבר, כענין שכתוב (שמות לב) מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי, ואמר להם מלאו ידכם היום לה' כי איש בבנו ובאחיו, ולאו דוקא בנו ואחיו ממש, וכן בכאן לאחיו ולאמו ואת אחיו ואת בניו, אין לפרש אביו ממש ולא אחיו ממש מאביו וגם לא בניו ממש, שהרי לוים גמורים הם ובשבט לוי לא חטא אחד מהם כלל שהרי כתיב ויאספו אליו כל בני לוי, אבל ענין הכתוב לאביו אבי אמו מישראל, ואת אמו אחיו מאמו מישראל, ואת בניו בן בתו מישראל, ולא היו לוים ממש: (...) ואע"פ שהוא מדבר על השבט בכלל נרמז בו גם כן שמואל הנביא הלוי, ועליו יאמר האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו, כי כאשר נגמל היה בבית ה' להיות פרוש ונבדל לעבוד את הש"י, ואת בניו לא ידע שהוליד בנים לעבודת הש"י:
האומר לאביו. בענין העגל. ואת בנו לא ידע, כי שמרו אמרתך. לא הקפיד על חיי בניו במדבר, כדי לשמור "אמרתך", והיא מצות מילת הבנים, אף על פי שהיו מתים רבים מהם, כאמרם ז"ל מפני שלא נשבה להם רוח צפונית. ובריתך ינצרו. כאמרם ז"ל 'שבטו של לוי לא עבדו עבודה זרה' (יומא סו, ב), וזה התאמת במצרים ובמדבר.
האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וגו'. כי רז"ל אמרו (מגילה יז עיי"ש) כל העוסק בתורה פטור מן כיבוד או"א וראיה מיעקב שלא נענש על אותן י"ד שנים שהיה נטמן בבית שם ועבר שלא קיים בהם מצות כיבוד או"א, זה"ש האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו, שאינו צריך לראות אחריהם וכ"ש שגם את אחיו לא הכיר, אינו צריך לידע ממנו, ואת בניו לא ידע, כדאיתא במס' עירובין (כב) מ"ד שחורות כעורב רבא אמר במי אתה מוצא התורה במי שנעשה אכזרי על בניו כעורב כי הא דרב אדא בר מתנא כי הוה אזיל לבי רב אמרה ליה דביתהו ינוקא מאי נעביד להו אמר לה איכא קרמי באגמא, זה"ש כאן ואת בניו לא ידע, שגם את בניו יעשה א"ע כלא יודע וכל כך למה כי שמרו אמרתיך ובריתך ינצורו, יורו משפטיך ליעקב וגו', ר"ל מצד שהם צריכין לעסוק בתורה תמיד ע"כ גם את בניו לא ידע כאמור, ישימו קטורה באפיך וגו'. כי העוסק בתורת קרבנות כאילו הקריבם (מנחות קי), ברך ה' חילו, כחו כי התורה מתשת כחו של אדם ע"כ אמר ברך ה' חילו, היינו כחו, ופועל ידיו תרצה, שיעסוק בתורה כדי לשמור ולעשות, מחץ מתנים קמיו וגו', כי אם פגע בך מנוול זה השונא הפנימי שנקרא מנוול משכהו לבית המדרש (סוכה נב).
[מובא בפירושו לשמות פרק ל"ב פסוק כ"ו] מי לה' אלי. מי שעמד ביראת ה' ולא פשע בעגל יבא אלי מיד ויאספו אליו כל בני לוי כי השבט שלם שלא נפקד ממנו איש אבל שאר השבטים לא נמצא כל השבט שלם ולכך כתיב בהם האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו במעשה העגל ואת אחיו לא הכיר בעגל ואת בניו לא ידע בעגל כי כלם שמרו אמרתך מה שאין כן בשאר השבטים ונראה לפי שהיו שבט לוי קרובים למשה לפיכך לא נתרצה אחד מהם להמיר מנהג במקומו ובספר הרמב"ם ז"ל אומר שאברהם מסר קבלת התורה ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב ללוי וזרעו הושיבו ישיבות שלא פסקה מהם תורה כלל ולפיכך לא נשתעבדו במצרים שלא עסקו במלאכה בימיהם כי אם בתורה. ונראה ששלש כתות היו במעשה העגל כת אחת אומרת אשר ילכו לפנינו ולא נתכוונו אלא למנהיג לבד. וכת אחרת קבלוהו לע"ז והם שלשת אלפי איש שנדונו בסייף. ושבט לוי שכלם דבקו בה':
[מובא בפירושו לשמות פרק ל"ב פסוק כ"ו] והרגו איש את אחיו. אפילו יהיה אחיו. ורבים פירשו האומר לאביו ולאמו על זה המעשה והוצרכו לפרש אביו ואמו אבי האם ואין צורך כאשר אפרש במקומו:
ואת בנו. חסר יו"ד שלא היה בעשרה נסיונות:
כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ[עריכה]
כי שמרו אמרתך. לא יהיה לך אלהים אחרים:
כי שמרו אמרתך. כמו שמרו עדותיו וחק נתן למו עד שיורום לישראל ויש אומרים על דבר מי ליי' אלי:
כי שמרו אמרתך. לא יהיה לך.
האומר לאביו. בענין העגל. ואת בנו לא ידע, כי שמרו אמרתך. לא הקפיד על חיי בניו במדבר, כדי לשמור "אמרתך", והיא מצות מילת הבנים, אף על פי שהיו מתים רבים מהם, כאמרם ז"ל מפני שלא נשבה להם רוח צפונית. ובריתך ינצרו. כאמרם ז"ל 'שבטו של לוי לא עבדו עבודה זרה' (יומא סו, ב), וזה התאמת במצרים ובמדבר.
וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ:[עריכה]
ובריתך ינצרו. ברית מילה שאותם שנולדו במדבר של ישראל לא מלו את בניהם והם היו מולין ומלין את בניהם (ס"א אותם שנולדו במדבר שישראל לא מלו את בניהם והם היו מולין):
ובריתך ינצורו. זה ברית מילה, כי ישראל לא מלו את בניהם במדבר, אבל שבט לוי מלו את בניהם.
האומר לאביו. בענין העגל. ואת בנו לא ידע, כי שמרו אמרתך. לא הקפיד על חיי בניו במדבר, כדי לשמור "אמרתך", והיא מצות מילת הבנים, אף על פי שהיו מתים רבים מהם, כאמרם ז"ל מפני שלא נשבה להם רוח צפונית. ובריתך ינצרו. כאמרם ז"ל 'שבטו של לוי לא עבדו עבודה זרה' (יומא סו, ב), וזה התאמת במצרים ובמדבר.