ביאור:מ"ג דברים יב ו
וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם[עריכה]
וזבחיכם. שלמים של חובה: מעשרותיכם. מעשר בהמה ומעשר שני לאכול לפנים מן החומה: תרומת ידכם. אלו הבכורים שנאמר בהם (דברים כו) ולקח הכהן הטנא מידך:
מעשרתיכם. מעשר בהמה ומעשר שני לאכול לפנים מן המחיצה. ואת תרומת ידכם, אלו הבכורים שנאמר בהם (להלן כו ד) ולקח הכהן הטנא מידך, לשון רש"י מדברי רבותינו (ספרי יב): ועל דרך הפשט יזכיר הכתוב העולות והזבחים שחייב לאוכלן שם במחיצה לפני ה', והזכיר גם כן שיביא שם המעשר והתרומה שיתן אותם לכהנים וללוים משרתי המקדש וישמחו גם הם עמכם ועם בתיכם, כענין שנאמר (מלאכי ג י) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר השם צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די: וכן יסדו בבית שני בתרומה ובתרומת המעשר שיביאום למקדש, שנאמר (נחמיה י לח) ואת ראשית עריסותינו ותרומותינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו, ונאמר (שם פסוק לט) לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר: וטעם "תרומת ידכם", מפני שהתרומה לא נתנה בה התורה שיעור, אבל היא כאשר תרים ידו. וכן מה שאמר (פסוק יז) לא תוכל לאכול בשעריך, יזהיר על הישראלי שלא יאכל בשעריו המעשר והבכורות והנדרים והתרומה, וחזר והפריש ביניהם (בפסוק יח), כי אם לפני ה' אלהיך תאכלנו אתה ובנך ובתך, הנאכל לכם, והלוי אשר בשעריך יאכל שם בשעריך הראוי אליו. כמו שנאמר בהם (במדבר יח לא) ואכלתם אותו בכל מקום, ויקצר הכתוב בדברים המפורשים במקום אחר: ואני סובר בפשוטו של מקרא זה, כי "תרומת ידכם" מה שירים אדם לה' מכספו ומזהבו לעשות אותו קרבן עולה או זבח. והזכיר בקרבן שלשת מינין, הנדרים אשר הם הרי עלי קרבן שור או כשב או עז, והנדבה אשר יאמר בשור ושה הרי זה עולה ואביא אותה למקדש, והתרומה אשר ירים מכל אשר לו כסף או זהב או שהביא בהמתו חולין לעזרה ויאמר לכהנים הרי זו מידי לשם. והוא מלשון כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת ה' (שמות לה כד), וכן כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל לה' (במדבר יח יט), קרבנות הם: וכך אמר בשקלים (שמות ל יג) מחצית השקל בשקל הקדש וגו' תרומה לה', והם לקרבנות (מגילה כט:). כי כל מה שירים אדם לה' מכל אשר לו, בין לקרבנות בין לבדק הבית כענין ויקחו לי תרומה (שם כה ב) בין לכהנים משרתי ה', הכל יקרא תרומה, כענין שכתוב במכס (במדבר לא כט) ונתת לאלעזר הכהן תרומת ה', והיו חולין גמורין בידו, וכן ואשקלה להם את הכסף ואת הזהב ואת הכלים תרומת בית אלהינו ההרימו המלך ויועציו (עזרא ח כה): ולא אמר הכתוב "תרומותיכם", שלא נטעה בתרומת הכהנים, אבל אמר "תרומת ידכם" מה שתרימו ברצונכם מן הבא בידכם. והנה כל הנזכרים בכאן חייבים במחיצה, כי פירוש מעשרותיכם מעשר בהמה ומעשר שני הנאכלים לפני השם, כי מעשר ראשון מעשר הלוים ומעשר עני להם הוא:
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "פירוש. מדוע יש להביא" וכו']
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "פירוש. מדוע יש להביא" וכו']
[עיין בפירושו לפסוק ה' שבפרק זה, תחת הכותרת "באיזה מקום מדובר? דיוקים" וכו']
וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם:[עריכה]
ובכרת בקרכם. לתתם לכהן ויקריבם שם:
עולותיכם וזבחיכם. ח' דברים מוזכרים כאן כנגד ח' פעמים פני ה' דכתיב ברגל: