ביאור:מ"ג בראשית לד ל
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי[עריכה]
ויאמר יעקב וגו'. נכרים הדברים כי יעקב לא ידע כי במרמה זו דברו אלא חשב שהמרמה היתה כדי שיקחו דינה מביתו בעל כרחו או להרוג שכם לבד בעל דבר לא להרוג כל אנשי העיר יחד:
עכרתם. ל' מים עכורים אין דעתי צלולה עכשיו. ואגדה צלולה היתה החבית ועכרתם אותה. (תנחומא). מסורת היתה ביד כנענים שיפלו ביד בני יעקב אלא שהיו אומרים עד אשר תפרה ונחלת את הארץ לפיכך היו שותקין:
עכרתם אותי. לשפוך דם חנם, והזכיר לשון עכירה כאדם שעוכר היין בשמריו כן עכרתם אותי ביושב הארץ להוציא עלי שם רע שיאמרו הרעו לאנשי שלומם: ובמדרש עכרתם אותי צלולה היתה החבית ועכרתם אותה, מסורה היא ביד כנעניים שיפלו ביד בני, אלא שהיו אומרים עד אשר תפרה ונחלת את הארץ, לפיכך היו שותקין.
לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי[עריכה]
להבאישני. את ריחי בהן כמו אשר הבאשתם את ריחנו:
להבאישני. שישנאו אותי כאשר ישנא איש דבר שיבאש:
להבאישני. שיאמרו ששקרנו באמונתנו אחר שנמולו.
וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי:[עריכה]
מתי מספר. אנשים מועטים:
מתי מספר. מתי כמו אנשים ודבר שיסופר הוא מעט. על כן טעה ר' אהרן הכהן ראש הישיבה שפירוש ויהי מתיו מספר כמשמעו:
ואני מתי מספר. אנשים מועטים:
[מובא בפירושו לדברים פרק ל"ג פסוק ו'] ויהי מתיו מספר. ואל יהי מתיו מספר כמו ולא למדתי חכמה ובי"ת באל שדי כאשר פירשתי רבים כי יתכן שיחיה לעולם ויהיו מעטים וכל דבר שיספר הוא מעט. וכן ואני מתי מספר: