ביאור:מ"ג בראשית לד כב
אַךְ בְּזֹאת יֵאֹתוּ לָנוּ הָאֲנָשִׁים לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ לִהְיוֹת לְעַם אֶחָד[עריכה]
מהו הבנין הדקדוקי של "יאותו"?
אבן עזרא
יאותו. מגזרת כי לך יאתה. והנוח הנעלם אחר האות המשרת תחת פ"א הפועל:
בְּהִמּוֹל לָנוּ כָּל זָכָר כַּאֲשֶׁר הֵם נִמֹּלִים:[עריכה]
פירוש "בהמול"
רש"י
בהמול. בהיות נמול:
אבן עזרא
בהמול. מפורש והנה הם חשבו רעה על יעקב ובניו שאמרו מקניהם וקנינם: