ביאור:מ"ג בראשית כד מט
וְעַתָּה אִם יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת אֲדֹנִי הַגִּידוּ לִי[עריכה]
חסד. דבר שאינו חייב: ואמת. לקיים דבר החסד.
אם ישכם עשים חסד. שכדי להפיק רצון אדני תבטלו רצונכם, ותסכימו לשלח את בתכם בארץ מרחק, ולא תחושו לקנות בה קרובים בארצכם. ואמת. שתרצו תועלת וכבוד בתכם כראוי לכם, וזה בהכניס אותה בבית אברהם.
והמלה מגזרת אמונה והתי"ו לשון נקבה:
וְאִם לֹא הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל:[עריכה]
על ימין. מבנות ישמעאל: על שמאל. מבנות לוט שהיה יושב לשמאלו של אברהם (ב"ר):
[מובא בפירושו לפסוק ז'] ויתכן כי "משבועתי זאת", רמז למה שאמר: ולקחת אשה לבני משם, כי אולי היתה השבועה על הכל, ולא ירמוז לאשר אמר לו: לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני. וזה טעם "זאת", ולכך אמר העבד ואפנה על ימין או על שמאל (להלן פסוק מט), ולא אמר "אשובה לי":
על ימין או על שמאל. אל שאר קרובים שיש לאדוני:
[מובא בפירושו לפסוק ג] (...) ויש אומרים, שאמר אשר אנכי יושב בקרבו למעט גם בנות ענר אשכול וממרא אשר בקרבם הוא יושב, כי סוף סוף הם מזרע ארור. ואליעזר חשב שאם אומר כן תזוח דעתם כי יאמרו מוכרח הוא להתחתן בנו, כי אין לו דרך לנטות ימין ושמאל ויכריחוהו לבא אצלם, ע"כ אמר אשר אנכי יושב בארצו דהיינו סתם כנענים אבל אותן אשר בקרבם הוא יושב מותר לו להתחתן בם, עי"כ לא תזוח דעתם עליהם, וז"ש ואפנה על ימין או על שמאל, להורות שיש ימין ושמאל לפניו, אבל האמת שלא התיר לו מבנות ענר אשכול וממרא, וכן פירש הרמב"ן.