ביאור:מ"ג במדבר כד כד
וְצִים מִיַּד כִּתִּים וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵבֶר[עריכה]
וענו אשור וענו עבר. וענו אותם שבעבר הנהר: (...)וצים. ספינות גדולות כדכתיב (ישעיה לג) וצי אדיר ובורני רבתא: [מובא בפירושו לפסוק כ"ג] אוי מי יחיה משמו אל. מי יכול להחיות את עצמו משומו את אלה שלא ישים עליו הגוזר את אלה שיעמוד סנחריב ויבלבל את כל האומות ועוד יבואו צים מיד כתים ויעברו כתיים שהן ארמיים בבירניות גדולות על אשור:
וצים. כמו וצי אדיר דרמו"ן בלע"ז הוא בורני גדולה:
וכתים. מבני יון כי כן כתוב ויתכן להיות רמז למלכות יון וכבר ביארתי בספר דניאל כי מלכות יון וכתים אחת היא והיא החיה השלישית בראיות: מיד כתים. ממקום כמו על יד הירדן ויד תהיה לך: [מובא בפירושו לפסוק כ"ג] וישא משלו ויאמר. הוא וצים מיד כאשר הזכיר שאשור ישבה הקיני אמר גם יבא עת שיעונה אשור ועבר עמו והטעם העברים שישבה אשור כי הקינים היו דרים עם ישראל ופירוש המתרגם ארמית ידוע רק אין מנהג הכתוב להזכיר עבר בלא נהר. יש מפרשים וצים לשון רבים מגזרת וצי אדיר ויש אומרים שפירושו כמו ופגשו ציים את איים כי דמם לציים שישום אדם מראותם:
וצים מיד כתים. וספינות גדולות מיד ארמיים יוצאים כמו וצי אדיר לא יעברנו. וענו אשור ואע"פ שאשור יגדל כמו שאמר לעיל עד מה אשור תשבך: וענו עבר. בני ישראל:
וצים מיד כתים. אחר שהזכיר שאשור ישבה הקיני אמר עתה שיבא עת שיעונה אשור ועבר, והטעם העברים שישבה אשור, כי הכתים היו רודים על ישראל. וצים לשון רבים, מלשון (ישעיה לג) וצי אדיר. וכתים מבני יון הוא, ואפשר שהוא רמז למלכות ישמעאל הרשעה: ודעת הרמב"ן ז"ל כתים הם רומים והיא מלכות אדום שהיא החיה הרביעית. והנה חתם נבואתו זאת שהיא הרביעית באבדן כתים, היא רומי, והיא החיה הרביעית שהתנבא עליה דניאל (דניאל ז) עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקידת אשא:
וְגַם הוּא עֲדֵי אֹבֵד:[עריכה]
וגם הוא עדי אובד. וכן פי' (דניאל ז) עד דקטילת חיותא והובד גשמה:
וגם הוא עדי אובד. וגם הוא לאחר שימשול ארם בכל העולם לעד יהי נאבד בימי מלך המשיח. ועל שראה כל האומות כלות לימות המשיח היה מקונן ואומר אוי מי יחיה משומו אל:
[מובא בפירושו לפסוק כ'] (...) וכן אמר וצים מיד כתים וגו' וגם הוא עדי אובד יהיה לישראל למנה:
וגם הוא. כתים שהוא שם יחיד ואם הוא על משפט לשון רבים והעד ובני יון אלישה ותרשיש כתים:
[מובא בפירושו לפסוק כ'] עדי אבד. אף על פי שמלכות כל האומות תכלה לעתיד, כאמרו "ושאר חיותא העדיו שלטנהון" (דניאל ז, יב), מכל מקום לא תכלינה האומות לגמרי, חוץ מאלה שתי האומות, והם עמלק שהתחיל להלחם בישראל, וכתים שהשלימו חרבנם של ישראל, כאמרו "וגם הוא עדי אבד" (פסוק כד).