ביאור:יהושע יד יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יהושע יד יא: "עוֹדֶנִּי הַיּוֹם חָזָק כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם שְׁלֹחַ אוֹתִי מֹשֶׁה, כְּכֹחִי אָז וּכְכֹחִי עָתָּה, לַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת וְלָבוֹא."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יד יא.


כְּכֹחִי אָז וּכְכֹחִי עָתָּה[עריכה]

|ראו מפת שבטי ישראל.

עוֹדֶנִּי הַיּוֹם חָזָק כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם שְׁלֹחַ אוֹתִי מֹשֶׁה[עריכה]

כלב בן יפונה היה בן גילו של יהושע בן נון והם השתתפו ביחד במסע ריגול הארץ המובטחת. לא ידוע בן כמה היה יהושע בזמן ההוא, וגם לא ברור בן כמה היה יהושע כאשר כלב בן יפונה היה בן 85. בסוף ימיו, לאחר כיבוש הארץ והחלוקה לשבטים נאמר על יהושע: "וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, עֶבֶד יְהוָה, בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים" (ביאור:יהושע כד כט).

כיוון שמשה לקח את יהושע להיות עוזרו האישי, ומינה אותו למפקד הצבא (שמות יז ט) במלחמה בעמלקים, סביר שיהושע היה מבוגר יותר מכלב בן יפונה במספר שנים.

כלב בן יפונה למעשה משווה את עצמו בכוחו ובתעוזתו ליהושע. הוא מציין שהוא עצמו מנהיג את הצבא למלחמה, בזמן שיהושע שלח את הצבא להלחם והתקדם לאט יותר מאחורי הצבא, כפי שהוא פקד על הצבא: "וְאַתֶּם אַל תַּעֲמֹדוּ, רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹיְבֵיכֶם וְזִנַּבְתֶּם אוֹתָם" (ביאור:יהושע י יט).

לפי מסעות הכיבושים של יהושע, ניתן להבין שאלוהים פקד עליו לצאת למלחמות, או שנוצרו תנאים שכפו עליו להלחם, אולם הוא בעצמו העדיף לשבת בגלגל ולחכות להוראות.

כְּכֹחִי אָז וּכְכֹחִי עָתָּה, לַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת וְלָבוֹא[עריכה]

כלב, בעדינות, רומז ליהושע שיהושע הוא הססן ולא ממהר לצאת ולבוא למלחמה.

סביר שבזמן השיחה הזאת עוד היו ענקים בחברון ולמרות הריגת מלך חברון (ביאור:יהושע י כג), וכיבוש העיר (ביאור:יהושע י לו-לז) בידי יהושע (ביאור:יהושע יא כא), בכל זאת כלב בן יפונה, תחת פיקודו של יהושע, לוקח את כבוד כיבוש חברון לעצמו, ככתוב: "כִּי אַתָּה שָׁמַעְתָּ בַיּוֹם הַהוּא כִּי עֲנָקִים שָׁם, וְעָרִים גְּדֹלוֹת בְּצֻרוֹת. אוּלַי יְהוָה אוֹתִי וְהוֹרַשְׁתִּים, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה" (ביאור:יהושע יד יב).

יש כאן גם איום על יהושע. יהושע הוא מבוגר והתרגל להיות המפקד הראשי שנותן פקודות ונשאר מאחור. כלב בן יפונה מודיע שהוא חזק בכוחו ועז בנפשו, ומוכן לצאת ולבוא למלחמה, ועדיף ליהושע להסכים לבקשתו ולא להכנס למאבק וסיכסוכים עם כלב בן יפונה, שאלוהים ברך אותו והעניק לו נחלה כרצונו.

יהושע העדיף לתת לכלב בן יפונה לצאת למלחמה נגד הענקים בחברון.

  • במידה וכלב יכשל, אז זה יסתום את פיו והוא יבוא לבקש עזרה בכבוד מיהושע. תבוסה בחברון לא תפגע בכבודו של יהושע.
  • במידה וכלב יצליח, זה יצדיק את זכותו לקבל את ההר בדרום הארץ וחברון במרכזה עבור שבט יהודה.
  • אבדות הקרב בשבט יהודה ירשמו לחובתו של כלב בן יפונה, ולא ליהושע.
  • שאר השבטים לא יוכלו להתלונן שיהודה קיבל נחלה מחוץ להגרלה, הן הם פחדו להתקיף את הענקים בחברון, ורק יהודה, בפיקוד כלב, יצאו למלחמה הזאת.