קטגוריה:שמות יז ט
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי
המהדורה המנוקדת: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ בְּחַר לַנָא גּוּבְרִין וּפוֹק אֲגִיחַ קְרָבָא בַּעֲמָלֵק מְחַר אֲנָא קָאֵים עַל רֵישׁ רָמְתָא וְחוּטְרָא דְּאִתְעֲבִידוּ בֵיהּ נִסִּין מִן קֳדָם יְיָ בִּידִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר משֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנָא גּוּבְרִין גִּבָּרִין וְתַקִּיפִין בְּפִקּוּדַיָא וְנִצְחָנֵי קְרָבָא וּפוּק מִתְּחוֹת עֲנָנֵי יְקָרָא וּסְדַר סִדְרֵי קְרָבָא לִקְבֵיל מַשִׁירְיַין עֲמָלֵק מְחַר אֲנָא קָאִים בְּצוֹמָא מֵעַתַּד בְּזַכְוָות אַבְהָתָא רֵישֵׁי עַמָּא וְזַכְוַות אִימְהָתָא דִמְתִילַן לִגְלִימָתָא וְחוּטְרָא דְאִתְעֲבִידוּ בֵיהּ נִיסִין מִן קֳדָם יְיָ בִּידִי: |
רש"י
"וצא הלחם" - צא מן הענן והלחם בו (מכילתא)
"מחר" - בעת המלחמה אנכי נצב
"בחר לנו אנשים" - גבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן ד"א בחר לנו אנשים שיודעין לבטל כשפים לפי שבני עמלק מכשפין היו
מפרשי רש"י
[ג] מחר בעת המלחמה. דאם לא כן למה דווקא "מחר אנכי נצב", אלא שהוא עת מלחמה:
[ד] גבורים ויראי חטא. דאם לא כן למה כתיב "אנשים", דלשון "איש" בא על הגבורה, כדכתיב (מלכים א ב', ב') "וחזקת והיית לאיש", וכן בכמה מקומות. ומפני כי הגיבור בכח נקרא "גיבור" (תהלים ל"ג, ט"ז), וכל יראי אלקים ראוי להיות נקראים "אנשים", כי תמצא כי הנשים דעתן קלות (שבת דף לג:) נוחות להתפתות (רש"י בראשית ג, טו), אבל מי שהוא ירא אלקים אינו מתפתה לשום אדם, ולא ליצרו, לכך נקרא "איש". וזהו שאמרו (אבות פ"ד מ"א) איזה גבור הכובש יצרו, רוצה לומר שראוי להיות נקרא 'איש גבור' מפני שהוא עומד נגד יצרו, ואינו מתפתה אחריו:
[ה] ד"א וכו'. דלכך כתיב "אנשים" דוודאי כל ישראל הם גבורים, ולא שייך בזה "אנשים", אלא גבורים נגד עמלק, שהיה מכשף, ויהיו הם גבורים עליהם לבטל הכישוף שלהם:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְצֵא הִלָּחֵם – צֵא מִן הֶעָנָן וְהִלָּחֵם בּוֹ.
מָחָר – בְּעֵת הַמִּלְחָמָה, אָנֹכִי נִצָּב.
בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים – גִּבּוֹרִים וְיִרְאֵי חֵטְא, שֶׁתְּהֵא זְכוּתָן מְסַיַּעְתָּן. דָּבָר אַחֵר: בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים – שֶׁיּוֹדְעִין לְבַטֵּל כְּשָׁפִים, לְפִי שֶׁבְּנֵי עֲמָלֵק מְכַשְּׁפִין הָיוּ.
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ראוים אל הנס, לא כן עתה שה' הסתיר פניו מהם והיו צריכים למלחמה טבעיית, שזה לא היה בכחו של משה, שכל ענינו היה מעשה נסים, ולכן הוצרך שתהיה המלחמה ע"י יהושע, שהוא היה מוכן לרשת את הארץ ע"י מלחמה טבעיית בעזר אלהי בנסים נסתרים כפי הזכות וההכנה לכן צוה אל יהושע, ומשה שלא היה יכול להושיעם אז בכח שבידו להפליא פלאות בנסים גלוים כי ה' הסתיר פניו מהם, בכ"ז יצא לעזרם בתפלתו ולהפיק רצון שלא יהיה החטא מכשילם לפני צורריהם, וגם להשיב את ישראל בתשובה שבזה יעשו חיל, ולפ"ז היו פה שתי מלחמות, מלחמה טבעיית ע"י תכסיסי מלחמה שנעשה ע"י יהושע, ומלחמה נפשיית שלחם נגד שרו של עשו המקטרג על ישראל שנעשה ע"י משה, וע"כ אמר בחר לנו אנשים, שפי' ר' יהושע [במכילתא] אנשים גבורים. ור"א פי' אנשים צדיקים, ושניהם אמת, שמשה במלחמתו הנסתרת היה צריך לאנשים צדיקים לעזרו, ויהושע במלחמתו הנגלית היה צריך לאנשים גבורים, עז"א בחר לנו לי ולך, ונגד מלחמה הגלויה אמר וצא הלחם בעמלק, היה צריך לצאת וליפול במחנה עמלק, ונגד מלחמה הצפונה שעשה משה אמר מחר אנכי נצב על ראש הגבעה שם יעמוד להתפלל ולהשיב חמה, ובחר בראש הגבעה, שמשם יראהו כל ישראל עומד בפרישת כפים ויכונו תפלתם עם תפלתו, ומתנאי התפלה היא האמונה שיאמין שה' שומע תפלה ושעדיו כל בשר יבואו, ויהיה משה הש"ץ, וישראל מכונים תפלתם עם תפלתו, כמו שהי' בבהכנ"ס של אלכסנדריא שהיו מניפין בסודרין, כן היה להם אות בידו של משה, ומטה האלהים בידי, כמ"ש במדרש שלפעמים נקרא מטה משה, ופעמים נקרא מטה אהרן, ופעמים נקרא מטה האלהים, שמטה אלהים יקרא עת יעש ה' נס
להתנוסס מצד אלהותו אף שאין ישראל כדאים, וזה היה צריך בעת ההיא, ואחר שמשה הרים ידו עם המטה, היה לאות אל כל ישראל כאשר הרים וכאשר הניח ידו:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
הופעתו של יהושע בפרשת מלחמת עמלק
זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!
(שמות יז ט): "ויאמר משה אל יהושע: בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק, מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי"
בסיפור מלחמת עמלק, הופעתו של יהושע קשה במקצת. עד למלחמה זו, יהושע לא מוזכר כלל. אך בהופעתו זו, הראשונה, יהושע מוזכר כדמות שהקורא אמור כבר להכיר: "ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים". לא מסבירים לנו מיהו יהושע, ואף לא מוסיפים לנו פרטים מזהים, כפי שמוסיפה התורה על יהושע במקומות אחרים, כשמכנה אותו "משרת משה" או תארים שונים אחרים שיכולים ללמדנו עליו במקצת.
נכון הוא ש'דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר', ופסוק זה משלים את החסר בפסוק זה. אך עובדה זו, כמו גם 'אין מוקדם ומאוחר בתורה', היא עובדה שצריך עדיין לשאול אחריה – מדוע הדברים כתובים שלא במקומם. ישנה סיבה לכך שסיפור קרבנות הנשיאים, לדוגמא, מופיע לאחר המיפקד הראשון של ישראל, למרות שקרה לפניו. נכון – אין מוקדם ומאוחר בתורה. אך עובדה זו היא לא תשובה לשאלתנו, אלא נתינת לגיטימיות לעובדה זו כשלעצמה. עדיין נצטרך לברר מדוע 'מופעל' דווקא פה חוק זה של 'אין מוקדם...'.
בכל אופן, עניין זה של חוסר פירוט בהצגתו של יהושע, מקשר אותנו אל 'השאלה' של המאמר – מדוע יהושע הוא זה שימשיך את משה? שהרי התורה לא מספקת לנו די מידע עליו, לכאורה.
מקורות
על-פי מאמר של נריה קליין שפורסם לראשונה בכפית התשס"ז - מדור הנ"ך המסובך - הערת שוליים בלבד וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-11.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
א
ד
דפים בקטגוריה "שמות יז ט"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.