ביאור:יהושע ד יב
יהושע ד יב: "וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי-רְאוּבֵן וּבְנֵי-גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, חֲמֻשִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ד יב.
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה[עריכה]
תהליך החציה[עריכה]
אנו לומדים איך בני ישראל חצו את הירדן בחרבה.
- בהתחלה הכהנים טבלו את רגליהם במי הירדן, והעם עמד במבנה צבאי מאחוריהם, לפחות במרחק של אלפים אמה.
- כאשר המים נכרתו, הכהנים צעדו קדימה עם ירידת המים ועמדו באפיק הירדן החרב.
- יהושע הורה לעם לחצות את הירדן במבנה רחב. העם לא ראה את הארון והכהנים שעמדו בין השבטים שחצו את הירדן.
- חיילי ראובן, גד וחצי מנשה היו מאחור להגנה עד שכל העם עבר את הירדן, ואז הם עברו.
- בזמן שהעם חצה את הירדן, יהושע הורה לתריסר נציגי השבטים לאסוף אבנים לבנית גל במחנה הלילה.
- כאשר העם תם מלעבור, יהושע הורה לכהנים להתקדם החוצה, והוא בנה גל גדול וגבוה מאבנים גדולות שיעמד במרכז הירדן הזורם.
- יהושע יצא עם הכהנים ועברו לפני העם כדי ללכת לראש המחנה.
- ראובן, גד וחצי מנשה הלכו אחרי הכהנים וגם הם עברו לפני כל העם, וכך כל העם ראה שהם מקיימים את הבטחתם להיות חלוצים.
- ראובן, גד וחצי מנשה המשיכו ועברו את הכהנים כדי להיות ראש המחץ, חלוצים, לפני העם במלחמה, כפי שהם הבטיחו למשה ויהושע.
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה[עריכה]
החשוב זה מה שהם נשבעו בשם אלוהים, ולא מה שמשה אמר להם.
אפילו אם הוא היה מלך חזק ביותר, עכשו הוא מת. אם יהושע לא יכפה עליהם את שבועתם בשם אלוהים, למשה ולו, כדבריהם ליהושע: "כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ, וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ - יוּמָת" (ביאור:יהושע א יח), אז, דברי משה בעניין הזה, הם חסרי ערך.
למעשה שאר השבטים יענישו אותם אם הם יפרו את שבועתם ולא יעזרו, אחרי ששאר השבטים עזרו להם לכבוש את אדמתם בעבר הירדן.
אמון[עריכה]
אמון מתחיל במילוי הבטחות חוקיות והוגנות - הבטחת, תקיים.
אמון זה כוח חשוב ביותר ביחסים בין בני אדם.
אם אנשים פועלים לאט, מופיעים באיחור, מתלוננים על בעיות, ממציאים תרוצים, נעלמים, אז האמון נכשל ונעלם.
בלי היסטוריה של אמון: חברים לא יעזרו אחד לשני בעת צרה, לא ירצו לעשות דבר שיביא רווח לשני, ימחקו את השני מזכרונם, וייתכן אפילו שיראו בו אויב ומטרה לניצול.
- בחוסר אמון נשואין, קבוצות, חברות, מדינות, מעצמות, נכשלות ונכחדות.
אדם צריך להראות את נכונותו לשרת את הקבוצה, באמונה שהמאמץ יוכר, ותמורה הוגנת תבוא.
כפי שאמר החכם באדם, שלמה המלך: "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם" (ביאור:משלי ו ו), כי הנמלים, והדבורים הם החברות המצליחות ביותר על כדור הארץ, מאז תחילת החיים על כדור הארץ, וכל עוד יהיו חיים על כדור הארץ.