ביאור:בראשית ל יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית ל יח: "וַתֹּאמֶר לֵאָה: נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ - יִשָּׂשכָר."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל יח.


נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי[עריכה]

לאה הנביאה[עריכה]

המילים של לאה חושפים לנו את מחשבותיה, ומדהים שהיא הבינה את תוכניתו של אלוהים מכל מה שקרה סביבה, והיא מודיעה לאלוהים שהיא משרתת אותו להצלחתו.

אלוהים העניק לבני האדם את זכות הבחירה, וחלק מהמשתתפים בסיפור עשו דברים מרצונם, אולם נראה שאלוהים הוסיף מעט ניסים כדי לכוון את התוצאה שהוא רצה: להביא ליעקב תריסר בנים, ליצור משפחה חזקה ומאוחדת, כדי שהם ירדו למצרים יפרו וירבו, וזאת כדי שהם יצאו ממצרים ויקבלו את התורה בהר סיני.

נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי[עריכה]

לאה הבינה שאלוהים העניק לה מזל ענקי:

  • ביום מסוים, לפתע ראובן שב לביתו עם דודאים.
  • כאילו במקרה, רחל ראתה אותו, והחליטה שזאת התרופה שלאה משתמשת להכנס להריון.
  • לאה התלוננה שרחל מונעת ממנה גישה ליעקב.
  • רחל העניקה לה את הלילה הבא שיעקב ישוב מהשדה.
  • לאה ביקשה מאלוהים שיעזור לה להביא עוד בנים.
  • ומהפגישה הזאת בלילה המיוחד הזה, לאה נכנסה להריון.
  • יעקב קיבל שבע בנים, בשלב הזה, וזה לבד פלא כי זה יכול לקרות באופן טבעי רק 1/128.

לאה ראתה בזה יד אלוהים שכיוון את הצלחתה.

אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי[עריכה]

לאה חיפשה סיבה להצלחתה, והחליטה שאלוהים העניק לה שכר בזכות זה שהיא עזרה לאלוהים בתוכניתו (ביאור:בראשית כט לא), ונתנה את שפחתה ליעקב, כדי שהיא תביא לו עוד בנים.

אכן אלוהים באמת הפעיל תוכנית, ולאה הבינה בדיוק איך הדברים שקרו פעלו להצלחת התוכנית:

  • אלוהים ידע שיעקב התאהב ברחל בגלל יופיה, כדי להציג לגאווה לאביו ואחיו שהוא הצליח יותר מכולם, ואלוהים בחר אותו.
  • אלוהים ידע שרחל היתה גאה ביופיה, ולא רצתה להתבלות בלידות, ולכן היא תסתפק בבן אחד או שנים.
  • אלוהים רצה תריסר בנים ליעקב, בדומה להבטחתו לאברהם אודות ישמעאל: "שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל" (ביאור:בראשית יז כ). סביר שאלוהים התכוון דבר דומה ליעקב, וכך קרה "וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר" (ביאור:בראשית לה כב).
  • אלוהים ידע שרחל לבדה לא תוכל להביא תריסר בנים.
  • אלוהים ידע שברגע שרחל תלד, זה יהיה הבן האחרון של יעקב (ואולי אחד נוסף מאוחר יותר).
  • לכן אלוהים
  1. גרם שלבן יתן את שתי בנותיו, ולכל אחת הוא נתן את שפחתו האישית.
  2. גרם שרחל לא תרצה להביא ילדים ליעקב הזעיר עד שהיא תלמד האם ילדיו זעירים, ובנוסף אלוהים לא עזר לה להכנס להריון.
  • לכן רחל נתנה את שפחתה כדי שהיא תביא לה בן והיא לא תשאר תלויה בחסדי לאה ובניה, לאחר שיעקב ימות.
  • לכן לאה הוסיפה את שפחתה ליעקב.
  • רחל ילדה את הילד האחד עשר, לאחר שלאה והשפחות עשו לו עשר בנים.
  • וכך אלוהים יצר מתח במשפחה, וקנאה בין בן הזקונים האהוב של יעקב ורחל, לבן כל שאר האחים. יוסף נמכר למצרים, עלה לגדולה, וכל משפחתו ירדה ברעב למצרים.

לאה ראתה שזאת תוכניתו של אלוהים, ולכן נתנה את שפחתה, והתאמצה להביא עוד בנים ליעקב כדי להשלים את מספרם.