ביאור:בראשית ז כד
בראשית ז כד: "וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ז כד.
וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם[עריכה]
לאחר הגשם הכבד של ארבעים יום הראשונים, הגשם הכבד חדל, וגשם יומי המשיך כרגיל באזור קו המשוה באפריקה בהרים הגבוהים.
"וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ" - מציין שכאילו היתה מלחמה בין המים והיובש. גשם הוסיף מים, והמים חילחלו באדמה ונשטפו מעל ההרים החוצה וכך היה מאבק - האם פני המים עולים או יורדים. הכתוב מציין שהמים גברו ולא ירדו.
"חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם" - העורך מציין שעברו 150 יום שהמים מנצחים ומציפים את האדמה. לא ברור האם הארבעים הימים הראשונים כלולים וכך הגענו ל190 יום שהתיבה צפה על פני המים, או שהכל ביחד זה רק 150 יום. בנתיים היו אנשים שמצאו מחסה על גג התיבה או על עצים צפים במים. סביר שהאנשים והחיות התקיפו אחד את השני, והחלשים נאכלו על ידי החזקים. כך שבזמן הזה עוד היו אנשים וחיות שלא מתו מטביעה או רעב. לכן אלוהים ימשיך את ניכוז המים זמן רב נוסף, כדי שכל השרידים האלה גם הם ימותו.