ביאור:בראשית ז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית ז ה: "וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ז ה.


וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה[עריכה]

אלוהים פקד על נוח: לבנות את התיבה, לצייד אותה באוכל, לבוא לתיבה עם אשתו בניו ונשותיהם, להכניס לתיבה את זוגות החיות, ומהחיות הטהורות לקחת שבעה זוגות.

סביר שאת כל זה נוח אכן עשה.

אולם סביר שנוח עשה מספר רב של דברים נוספים שאלוהים לא אמר לו לעשות.

  • לא נאמר שנוח לא הזהיר את אנשי המקום, או הסביר להם את תפקיד התיבה.
  • לא נאמר איך נוח בחר את החומרים ובנה את התיבה.
  • לא נאמר איך נוח בנה מדורים לחיות.
  • לא נאמר איך נוח איוורר וקירר את התיבה.
  • לא נאמר איך נוח השקה, האכיל, וניקה את התיבה.
  • לא נאמר איך נוח שימר את האוכל לחיות.

נוח היה חופשי לעשות כרצונו, כל עוד זה לא סותר את דברי אלוהים.

מכיוון שבהמשך אלוהים הבטיח שלא יהיה מבול כזה בעתיד, לכן אין צורך שנדע מה נוח עשה. בכל מקרה אם אלוהים ירצה לעשות הרס נוסף הוא יבחר נוח חדש ויסביר לו לפרטים.

וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה[עריכה]

פעמים נוח עשה את דברי אלוהים.

  1. בנה את התיבה והביא אוכל (ביאור:בראשית ו כב).
  2. כאשר התיבה היתה גמורה, הוא קיבל הוראות נוספות להכניס את החיות הטהורות ולהכנס עם משפחתו, והוא עשה זאת.

ייתכן שאלוהים ווידא שנוח גמר את השלב הראשון בהצלחה, לפני שהוא הורה לו להכנס לתיבה.

"כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה" לעומת "כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים"[עריכה]

בפעם הראשונה נוח עשה כדברי אלוהים. בפעם השניה הוא עשה כדברי השם.

למה ההדגשה הזאת?

חוקרים חילקו את התורה לפי העורכים השונים. הם טוענים שיש פה שני סיפורים שונים ומנותקים שחוברו לסיפור אחד. כל פעם שמופיעה המילה "אלוהים" זה קבוצת עורכים אחת, וכל פעם שמופיע "השם" זאת קבוצת עורכים שניה. פתרון כזה משחרר אותנו מלחשוב האם יש סיבה עמוקה לשינוי בשם.

בפרק ו נאמר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ: קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי" ולכן זה נגמר: "וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים" (ביאור:בראשית ו כב).
בפרק ז נאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ: בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה" ולכן זה נגמר "וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה"
אולם כל סיפור כשלעצמו הוא חסר ורק ביחד מקבלים סיפור שלם, ולכן לא יכול להיות שאלו שני סיפורים נפרדים.

המילה 'אלוהים' בתורה לפעמים פונה למנהיג, שליט, ולא רק 'לשם' עצמו. ככתוב:

  1. "וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה, וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים" (שמות ד טז).
  2. "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ, אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ" (שמות לב א).

ייתכן שאלוהים שלח מלאך או מנהל להורות לנוח איך לבנות את התיבה ולהכינה למבול, ומהמשך, אלוהים עצמו הורה לנוח להכנס לתיבה.