ביאור:אסתר ב י
אסתר ב י: "לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד."
תרגום ויקיטקסט: ואסתר לא גילתה לאף אחד מאיזה עם היא ובאיזו ארץ היא נולדה, כי מרדכי ציווה עליה שלא תגיד.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב י.
מדוע ציווה מרדכי על אסתר שלא תגלה את עמה ומולדתה?[עריכה]
1. כדי שלא תיבחר - שלא תיאלץ להינשא למלך נכרי: "- כדי שיאמרו שהיא ממשפחה בזויה וישלחוה; שאם ידעו שהיא ממשפחת שאול המלך היו מחזיקים בה" (רש"י).
- ולפי דבריו קשה, מדוע המשיכה בשתיקתה אחרי שכבר בחרו אותה למלכה?
2. כי רצתה להמשיך לשמור מצוות בסתר, כמו היהודים האנוסים בל הדורות: "עשה זה מרדכי בעבור שתשמור תורת השם בסתר, שלא תאכל נבילות ותשמור השבתות, ולא ירגישו המשרתים, כי אם ייוודע הדבר - שמא המלך יכריחנה או יהרגנה, כי בעל כרחה נתפסה" (אבן עזרא).
3. "שמא יתרגז עליה המלך [כמו שהתרגז על ושתי] ויהרוג אותה, וישמיד גם את העם שבאה ממנו" (ע"פ התרגום). ולפי זה מובן שגם אחרי שבחרו בה למלכה שייך טעם זה. ורק כדי לבטל את הגזירה של המן היא גילתה מי היא, אע"פ שגרמה סכנה לעמה במקרה שיתרגז עליה.
4. "כיון שהיא החביאה עצמה מהמלך, ולא הלכה עד שהכריחו אותה. מרדכי ירא שיהרגו אותה ואת עמה, כי יאמרו שאין רצונם להתחתן אפילו במלך" (הגר"א על פסוק י). ובפסוק כ', אחרי שבחרו באסתר למלכה, כותב הגר"א "אחרי כל הנ"ל, שאין חשש שאחשורוש יקח אשה אחרת, ואין חשש שאחשורוש יהרוג אותה, כיון שהראה עד כמה שהוא אוהב אותה ולא רוצה אשה אחרת, אעפ"כ אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי. הפסוק מראה לנו את גודל צדקת אסתר, שאע"פ שהטעם שיהרגו אותה בטל, וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ".
- צ"ע אם כל ההתנגדות של מרדכי שאסתר תגלה את עמה ומולדתה היה מחשש שיהרגו אותה כמו שכותב הגר"א לעיל (פסוק י'), מדוע עכשיו שהסתלק חשש זה מרדכי התנגד שתגלה את עמה ומולדתה?
- ועל עצם דברי הגר"א שכותב "שמרדכי ירא שיהרגו אותה ואת עמה, כי יאמרו שאין רצונם להתחתן אפילו במלך". מעניין מה שבספר זכרונות לבית דוד מביא את ההתייחסות של מלכי פרס ללקיחת נשים נשואות "הן חוק הוא לנו כי האיש אשר יכבד בעיני אדונינו המלך לקחת את אשתו מידו, יקרב למלך הכבוד ויודה לו על חסדו. ואם לא יעשה כן, תקצר קומתו במידת ראש". ההסתכלות שלהם היה שזה זכות וחסד גם לבעל וגם לאשה להתחתן עם המלך, ואם הם לא מסכימים, אין לך בזיון למלכות גדול מזה. במיוחד לפי מה היה האמונה אצל מלכי פרס כי המלך היה התגשמות האלוהים. (פרק ג' הערה 1)
5. "אין אסתר מגדת מולדתה - מלמד שתפשה שתיקה בעצמה, כרחל זקנתה, שתפשה פלך שתיקה. עמדו כל גדולי זרעה בשתיקה: רחל תפשה פלך שתיקה, ראתה סבלונותיה ביד אחותה ושתקה. בנימין בנה תפש בשתיקה, תדע שאבנו שהיתה בחשן היתה ישפה, לומר יודע היה במכירת יוסף ושותק; ישפה - יש פה ושותק. שאול בן בנה (שמואל א י): "ואת דבר המלוכה לא הגיד לו". אסתר - אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה." (מדרש רבה). המדרש לא מבאר למה היא שתקה, אלא רק משבח את שתיקתה.
ועל עצם העניין שאחשורוש לא ידע את מולדתה ועמה, קשה: איך אחשורוש לא גלה את עמה ע"י מרגלים שיחקרו את השכנים וכו'? ועוד: הרי היה אפשר לגלות שאסתר יהודיה כיון שלא אכלה מאכלי הגויים, כמו שהגמרא דורשת על הפסוק "וישנה ואת נערותיה" (מגילה יג א): "אמר רב: שהאכילה מאכל יהודי"?
6. מרדכי רצה להמליך את הדסה כדי שהיא תעזור לו במשימתו להציל את היהודים מהתבוללות וטמיעה. כשם שלמשה היתה אם מאמצת בארמון פרעה, כך רצה מרדכי להכתיר את בתו המאומצת למלכה בארמון מלך פרס. מרדכי שינה את שמה של הדסה לאסתר על שם האלה עשתר (שפרח ההדס היה סימלה), והורה לה להסתיר את עמה ומולדתה. בצורה זו אסתר קיבלה על עצמה להופיע כאלת האהבה, הפוריות והמלחמה. יחוסה היה מעל ומעבר ליחוסה של וושתי. אולם כדי לשמור על תדמיתה היא לא היתה יכולה להיות משום עם בממלכה, וכך היא תיצג את כל עמי הממלכה כי בכל העולם הקדום האלה עשתר היתה ידועה ומכובדת. המלך לא רצה לדעת שהיא לא האלה. הוא רצה שכולם יחשבו שהאלה שוכנת בביתו, כשם שדוד המלך הביא את ארון האלוהים לבירתו החדשה ירושלם כדי לאחד את הממלכה ולחזק את שלטונו (אילן סנדובסקי).
מתי פקד מרדכי על אסתר להסתיר את עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ?[עריכה]
חז"ל הסבירו שבמגילה הארועים הם כסדר כתיבתם. כלומר קודם אסתר נלקחה, מצאה חן בעיני הגי, קיבלה שבע נערות ורק אז היא התחילה להסתיר את "עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ". קשה לקבל הסבר כזה כי אז כולם כבר היו יודעים. חוץ מזה נאמר שמרדכי ציוה "עָלֶיהָ", ישירות, ולא דרך אדם נוסף שיודיע לעולם שמרדכי היהודי ציווה על הנערה, שבעתיד תזכה בתחרות, להסתיר את עמה.
קריאה זהירה מראה שאין מניעה שהפקודה ניתנה בעבר הרחוק עוד לפני שהיא נלקחה, אחרת במילה אחת האמת תתגלה ואין צורך או יכולת להסתיר יותר. מכאן אפשר ללמוד שמרדכי ידע שהיא תילקח בעתיד והכין אותה לתפקיד: שינה את שמה, פקד להסתיר את עמה והורה לה לבקש יעוץ מהגי.
איך אסתר יכלה להסתיר את עמה, הרי השומרים שלקחו אותה ידעו שהיא נלקחה מבית מרדכי?[עריכה]
אסתר נלקחה לבית המלך ולא לבית הנשים, כך שהלוקחים לא ידעו שהיא הולכת לתחרות, וכאשר שומרים אחרים העבירו אותה מבית המלך לבית הנשים, הם לא ידעו שהיא הגיעה מביתו של מרדכי היהודי.
ידע עתידי מראה שמרדכי גרם שהיא תילקח כשם שהוא תיקשר עם הגי בבית הנשים וקיבל דיווח "מַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ", בעתיד (ביאור:אסתר ב יא).