ביאור:אל שדי
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
שַ-דּ-ַי הוא אחד משמותיו של הקב"ה. שם של הקב"ה מציין אופן שבו ה' מתגלה בעולם. כמה משמעויות הוצעו להתגלות המתבטאת בשם שדי .
1. שַ-דּ-ַי מלשון די , מספיק לבריות: " "אני אל שדי - אני הוא שיש די באלהותי לכל בריה..." " (רש"י על בראשית יז א) - מי שמקבל את ה' לאלהיו, לא צריך להיות כפוף לשום כוח אחר.
" "באל שדי - שהבטחתים הבטחות, ובכולן אמרתי: אני אל שדי" " (רש"י על שמות ו ג) . בחלק גדול מההבטחות שה' הבטיח לאבות, הוא אמר להם "אני אל שדי" - " "שיש די באלהותי לכל בריה" ", כלומר "תסמכו עליי, ההבטחה שלי מספיקה כדי שתהיו רגועים".
השם שַ-דּ-ַי מציין את התגלות ה' כמבטיח, כנותן ביטחון ושלוה לעובדיו; זאת לעומת שם ה-ו-י-ה, המציין את קיום ההבטחה במציאות.
ואולי זו גם משמעות הנוטריקון המקובל של השם שכתוב על המזוזה: " ש ומר ד לתות י שראל".
2. שַ-דּ-ַי מלשון די, מספיק לעצמו: " "שדי נגזר מן די , כלומר, להיות מספיק, כמו (שמות לו ז): " והמלאכה היתה דַיָּם ". והשין במשמעות אשר, כמו (קהלת ד ב): " [המתים] שכבר [מתו] ". משמעותו תהיה אפוא: אשר די . הכוונה בכך, שאין הוא זקוק לזולתו לשם מציאות מה שהביא לידי מציאות ולא להמשך קיומו, אלא מציאותו יתעלה מספקת לשם כך" " ( מורה נבוכים א סג ) .
3. שַ-דּ-ַי מהשורש שדד , שמשמעו חזק ותקיף (גם בערבית שַדָּה = דגש חזק): " "ורבי אברהם פירשו בשם הנגיד ז"ל מגזרת שודד , כלומר מנצח ומשודד מערכות השמים, וזהו הנכון, כי היא מדת הגבורה מנהגת העולם שיאמרו בה החכמים (ב"ר לה ד) "מדת הדין של מטה". וטעם להזכיר עתה זה השם, כי בו יעשו הנסים הנסתרים לצדיקים, להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב ולפדותם במלחמה מיד חרב, ככל הנסים הנעשים לאברהם ולאבות וככל הבאים בתורה בפרשת אם בחקותי ובפרשת והיה כי תבא בברכות ובקללות שכולם נסים הם... ובכולם תתנצח מערכת המזלות, אלא שאין בהם שנוי ממנהגו של עולם כנסים הנעשים על ידי משה רבינו בעשר המכות ובקריעת הים והמן והבאר וזולתם שהם מופתים משנים הטבע בפירסום, והם שיעשו בשם המיוחד אשר הגיד לו.... ודע וראה כי אברהם אבינו לא הזכיר בדבריו שם יו"ד ה', רק בצירוף השם הכתוב באל"ף דל"ת, או בצירוף אל עליון עמו, ויזכיר בעניניו "אלהים", וכן יאמר "ה' אלהי השמים", ואמר "ה' יראה", על מקום המקדש העתיד. ויעקב הזכיר תמיד "אל שדי", ומשה רבינו לא יזכיר כן לעולם. ואם תזכה תבין זה כולו ממה שאמרו במסכת יבמות (מט) כל הנביאים נסתכלו באיספקלריא שאינה מאירה, ולפיכך אמר ישעיה "ואראה את ה'" ומשה נסתכל באיספקלריא המאירה, ולפיכך אמר "כי לא יראני האדם וחי". "ואראה את ה'" כתוב באל"ף דל"ת ..." " (רמב"ן על בראשית יז א) .
השם שַ-דּ-ַי מציין את התגלות ה' כעושה נסים נסתרים, כביכול "שודד" את חוקי הטבע בסתר.
" "ישנן 3 הנהגות: הנהגת שם אלוקים שהיא בגימטריא "הטבע", שזוהי הנהגה שלא מתחשבת במעשי האדם, הטובים או הרעים, אלא נותנת לכוחות הטבע והמזלות לפעול "כרצונם"... הנהגת שם שדי , שהיא הנהגת שכר ועונש, המתחשבת במעשי האדם. כלומר, כשהאדם טוב מקבל טובה ולהיפך. הנהגה זו פועלת דרך הטבע, כגון גשמים בעיתם וכד'. זוהי הנהגה ניסית, אך לא ניסית שמעל הטבע אלא ניסית שבתוך הטבע... הנהגת שם הוי-ה , שמתבטאת בניסים גלויים שעוקרים את הטבע, כמו בניסים של עשר המכות. הופעת שם זה היא הופעה המיוחדת לישראל, ואינה תלויה כלל במעשיהם אלא בתולדתם, בעצם היותם ישראל." " ( שמותיו של הקב"ה / הרב בני אלון, ישיבת בית אל ) .
אולם, קיימת אפשרות לשונית אחרת, סבירה ביותר, שערך זה, שַ-דּ-ַי, במקורו (כאמור כבר בכאן, קודם) הופיע כערך שַ-דּ אשר קשור למילה הערבית: שהיד, שפירושה הוא עֵד-כבתפילה המוסלמית: אשהדו אנא מוחמד אל רסול (א)'ללה, משפט שפירושו: "עֵד אנוכי שמוחמד הינו שליח האל". על-פי פירוש זה אם כן, ניתן להבין את הצירוף: אלהים שדי כמות זה, שפירושו: אלהים (הוא) עֵדי! AK63 (שיחה) 12:17, 30 באוגוסט 2019 (IDT)
4. שַ-דּ-ַי מלשון שָׁד , " "ומשמעותו הנקה והזנה, כשדי אם המניקה את בנה... ואכן מצינו בתורה שמכוח אל שדי באה פריה ורביה לעולם..." " " "ריבון העולמים מתגלה בעולמו בשלושה מימדים... שם אלהים מבטא את התגלות ה' כבעל הכוחות כולם הבורא בכוחו וגבורתו שמיים וארץ יש מאין... שם שדי מבטא את התגלות ה' כ"נשמת העולם" הזנה ומחיה אותו... כיצירה דינמית שאינה פוסקת... שם הויה ... כמנהיג השולט במימד הזמן: היה הווה ויהיה" " (הרב חנן פורת, "לא אלמנה היא ההסטוריה", הגדת אור ודרור עמ' 79-81) .
פסוקים[עריכה]
- (בראשית יז א): "וירא ה' אל אברם ויאמר אליו: 'אני אל שדי, התהלך לפני והיה תמים'"( פירוט )
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-05-03.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/jdy1