באר היטב על יורה דעה רסט
סעיף א[עריכה]
(א) מאמו: כתב הש"ך וכ"ש מאביו דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אלא שחכמים גזרו וכ' והיינו בשאר האם אבל בשאר האב לא גזרו דאין אבות לעובדי כוכבים עכ"ל.
סעיף ב[עריכה]
(ב) אין: ומ"מ מפרישין אותן שלשה חדשים משום הבחנה כדלקמן ס"ט.
סעיף ג[עריכה]
(ג) באשת: ומדברי התוספות והרא"ש נראה שיש להחמיר גם באחות אביו כמ"ד שאסור לבני נח וכ"פ הב"ח עכ"ל הש"ך.
(ד) מותרת: שאינה אשת אחיו שלא היה לו קידושין בה כיון שנשאה בגיותו וכתב הלבוש דבשאר האם נ"ל שאפילו נשא יוציא כיון שנשא באיסור דיהדות חמיר מפי.
סעיף ד[עריכה]
(ה) חולצין: שמן התורה אינם אלא אחים מן האם ולענין חליצה ויבום אחים מן האב בעינן כמ"ש באבן העזר סימן קנ"ו.
סעיף ה[עריכה]
(ו) ומגרש: דהא קידושין תפסי לו בה שאינן קרובות דכל גיורת כקטנה שנולדה דמי כ"כ הלבוש אבל אחיות גיורות מן האב נושא אפילו לכתחלה וכמו שנתבאר דלא נאסר בשאר האב. ש"ך.
סעיף ו[עריכה]
(ז) בחייהן: ויש פוסקים דאפילו לאחר מיתה אסור וכ"נ דעת הטור להחמיר. ש"ך.
סעיף ח[עריכה]
(ח) ואם: כתב הש"ך דצ"ל אם אם אמה אבל אם אמה ובת בתה אסורות מדאורייתא ומקרא מלא הוא את בת בנה ואת בת בתה לא תקח וזה ברור עכ"ל.
סעיף י[עריכה]
(ט) עדות: עיין בחושן משפט סימן ל"ג סי"א מדינים אלו.
סעיף יא[עריכה]
(י) אמו: ובחושן משפט ריש סימן ז' כתב הרב דה"ה אביו מישראל וע"ש בסמ"ע.
(יא) לדון: אפילו דיני ממונות ודוקא ע"י כפי' אבל אם מקבלו עליו לדון מותר כ"כ הרא"ש והטור וכ"פ הלבוש.
(יב) ולחליצה: פי' להיות דיין בחליצה ובאבן העזר סימן קס"ט ס"ב נתבאר די"א דאם אביו מישראל כשר ע"ש.