שולחן ערוך יורה דעה רסט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן רסט | >>

סימן זה בטור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ראה גם: מפרשים על שו"ע יורה דעה

איסור עריות בגרים, ודינן לענין עדות וחליצה
ובו אחד עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייא

סעיף א[עריכה]

דין תורה שמותר לגר שישא אמו, או אחותו מאמו, שנתגיירו. אבל חכמים אסרו דבר זה, כדי שלא יאמרו: "באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה". וכן גר שבא על אמו או אחותו, והיא בגיותה – הרי זה כבא על ארמית.

סעיף ב[עריכה]

כיצד דין גרים בעריות של שאר בשר? אם היה נשוי כשהוא עובד כוכבים לאמו, או לאחותו מאמו, ונתגיירו – מפרישין אותם. ואם היה נשוי לשאר עריות, ונתגייר הוא ואשתו – אין מפרישין אותם.

סעיף ג[עריכה]

עובד כוכבים אסור בשאר האם אחר שנתגייר מדברי סופרים. ומותר בשאר האב, אף על פי שיודע בודאי שזה שארו מאביו, כגון תאומים שדבר ברור הוא שאביו של זה הוא אביו של זה; אף על פי כן לא גזרו על שאר אביו.

לפיכך נושא הגר אשת אחיו מאביו, ואשת אחי אביו, ואשת אביו, ואשת בנו, אף על פי שנשאת לאחיו או לאחי אביו או לבנו אחר שנתגיירו. וכן אחות אמו מאביה, ואחותו מאביו, ובתו שנתגיירו – מותרות לו.    ויש אוסרים באשת אביו (טור, בה"ג).

אבל אינו נושא לא אחותו מאמו, ולא אחות אמו מאמה, ולא אשת אחיו מאמו, שנשאה אחיו מאמו אחר שנתגיירה. אבל אם נשאה אחיו כשהיה עובד כוכבים – הרי זה מותרת לו.

סעיף ד[עריכה]

שני אחים תאומים שהיתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה – חייבים משום אשת אח. אבל לא חולצין ולא מיבמין.

סעיף ה[עריכה]

הנושא גיורת ובתה הגיורת, או שתי אחיות מן האם – יושב עם אחת מהן ומגרש השניה.

סעיף ו[עריכה]

נשא גיורת ומתה – מותר לישא אמה או בתה, שלא גזרו אלא בחייהן.

סעיף ז[עריכה]

מותר לאדם לישא שתי אחיות גיורות מן האב, שלא גזרו בשאר האב.

סעיף ח[עריכה]

השניות כולן – לא גזרו עליהם בגרים. לפיכך מותר הגר לישא אם אמו. ונושא אדם גיורת ואם אמה, או בת בת בתה, וכן בשאר השניות.

סעיף ט[עריכה]

גר שנתגייר ואשתו עמו – צריכים לפרוש זה מזה שלושה חודשים, להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה.

ואם אינו רוצה לקיימה – אין צריכה גט, אלא יוצאה ממנו בלא גט (נ"י פרק נושאין על האנוסה).

סעיף י[עריכה]

לעניין עדות, אפילו אחים מן האם מעידים זה לזה, דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי.

סעיף יא[עריכה]

לענין דין, גר כשר לדון דיני ממונות, והוא שתהא אמו מישראל. אבל אם אין אמו מישראל – פסול לדון את ישראל, אבל לחבירו גר דן.

ולחליצה פסול, אפילו לחליצת גרים, עד שיהא אביו ואמו מישראל.