קטגוריה:אסתר ג ג
ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק)
* * *
וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לְמָרְדֳּכָי מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ.
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק)
* * *
וַיֹּ֨אמְר֜וּ עַבְדֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ לְמָרְדֳּכָ֑י מַדּ֙וּעַ֙ אַתָּ֣ה עוֹבֵ֔ר אֵ֖ת מִצְוַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק) - עזרה - תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֨אמְר֜וּ עַבְדֵ֥י הַ/מֶּ֛לֶךְ אֲשֶׁר־בְּ/שַׁ֥עַר הַ/מֶּ֖לֶךְ לְ/מָרְדֳּכָ֑י מַדּ֙וּעַ֙ אַתָּ֣ה עוֹבֵ֔ר אֵ֖ת מִצְוַ֥ת הַ/מֶּֽלֶךְ׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק)
* * *
ראו פסוק זה: במהדורה המבוארת • שאלות ותשובות באתר אתנ"כתא • קישורים באתר סנונית
| וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לְמָרְדֳּכָי מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ. |
| -- אסתר ג, ג |
מדוע מרדכי סרב לציית לפקודת המלך?
בפסוק הקודם ראינו שהמן הודיע לכל נכבדי המלך, בזמן ביצוע תפקידם הרשמי בשער המלך, שהם חייבים להשתחוות לו "כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ" (אסתר ג ב). המן פירסם פקודה זו כעדות שמיעה על ידי עד אחד בלבד. המלך לא יצא ופקד, הפקודה לא נכתבה בספר דברי הימים (אסתר ב כג), לא נכתבה בספרים לכל מדינות המלך (אסתר א כב), לא נחתמה בטבעת המלך ולא פורסמה על ידי שבעת סריסי המלך (אסתר א י). המן עצמו הודיע בשם המלך את אשר ציווה לו. בפקודת המלך הועלה המן מעל כל השרים אשר איתו בלבד (אסתר ג א), ואילו עבדי המלך אינם מוזכרים בהעלאתו. עבדי המלך חשבו שזו היתה פקודת המלך, אבל מרדכי הבין, או ידע בעזרת מצותתים בארמון, שהפקודה הזו לא אושרה על ידי המלך, וביצועה הוא התנדבותי בלבד.
כאשר מרדכי ראה שהמן אינו מתלונן למלך, הוא הבין שהמן אינו יכול להתלונן למלך, כיון שהפקודה לא היתה בעלת תוקף חוקי. למעשה, עבר המן עבירה חמורה של התחזות בשם המלך, שהיא יותר חמורה מעבירתו של מרדכי בסרובו. המן חשש שהמלך אישר בסתר זכויות יתר ליהודים; לדוגמא: ששת הפרסים שעזרו לדריוש במרד נגד המג – היו חופשיים להופיע לפני המלך לא קרואים (הרודוטוס ספר ג 84). כדי לפתור את בעייתו, המן היה חייב לשאול בעקיפין, האם נתן המלך פטור מחוקי המלך לעם מפוזר אחד (אסתר ג ח). כאשר המלך לא הגיב, המשיך המן בהצעתו לאבדם. מעניין שנכבדי המלך בשער התלוננו להמן אבל לא דיווחו למלך, בהנחה שאם המן היה רוצה, הוא יכול לדווח למלך בעצמו. לעומת זאת בהמשך, לאחר תליית המן, ביום הפור, מישהו מעבדי המלך מצא לנכון לומר דבר שטנה נגד אסתר, שהרגה את בני המן בחוסר כבוד וללא רשות המלך (אסתר ט יא).
מרדכי חשש שהיהודים יתבוללו כשם שעשרת השבטים אבדו. מרדכי רצה להרגיז את המן, לדחוף אותו ליאוש, לגרום לו לנסות לפגוע בכל היהודים, להביא ישועה, לעשות חג חדש לילדים ומבוגרים, ולהכריח את היהודים לקבל את התורה. ואכן תוכניתו של מרדכי הצליחה בזכות חוכמתו. ואנו צריכים לקרוא את הסיפור וללמוד ממנו.
מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ
נכבדי המלך היו בטוחים שזו מצוות המלך ולא מצוות המן ללא אישור המלך.
מרדכי ידע שפקודת המן אינה חוקית, אולם לפי החוק חייב אדם לכבד את החוק אפילו אם הוא חושד שהחוק אינו חוקי, כי ביזוי פקודת המלך היא עבירה חמורה של ביזוי המלך.
נכבדי המלך בשער המלך, ולא עבדים נמוכי דרגה, שאלו את מרדכי לפשר מעשיו. כאשר מרדכי ענה להם, הם מיד דיווחו להמן, כלומר חלק מהשואלים עבדו בשרותו של המן והתאמצו להביא הסבר להמן, כשם שדלילה חקרה את שמשון יום יום (שופטים טז טז) לפי דרישת סרני פלשתים. עבדי המלך הכירו בעובדה שקיים מאבק של חיים ומוות בין המן ומרדכי, ושמרדכי לא מראה סימני פחד. המן איפשר לנאמניו לבוא במגע עם אויבו, ולמעשה איפשר לאוהביו להפוך לסוכנים כפולים, העובדים בשרות מרדכי, כדי להציל את חייהם במידה ומרדכי ינצח.
מקורות
נלקח מ- מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2013
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
