פסיקתא דרב כהנא כח

<< · פסיקתא דרב כהנא · כח · >>

פרשה כח - פיסקא ולקחתם לכם

(ט) רבי עקיבא אומר:

"פרי עץ הדר" זה הקב"ה, דכתיב ביה (תהלים קד, א): "הוד והדר לבשת".
"כפות תמרים" זה הקב"ה, דכתיב ביה (שם צב, יג) "צדיק כתמר יפרח".
"וענף עץ עבות" זה הקב"ה, (זכריה א, ח): "והוא עומד בין ההדסים".
"וערבי נחל" זה הקב"ה, דכתיב ביה (תהלים סח, ה): "סולו לרוכב בערבות ביה שמו".

דבר אחר:

"פרי עץ הדר" זה אברהם אבינו, שהידרו הקב"ה בשיבה טובה, דכתיב (בראשית כד, א): "ואברהם זקן בא בימים".
"כפות תמרים" זה יצחק אבינו, שהיה כפות ועקוד על גבי המזבח.
"וענף עץ עבות" זה יעקב אבינו, מה הדס זה דחוש בעלים, כך היה יעקב דחוש בבנים.
"וערבי נחל" זה יוסף, מה ערבה זו כמושה יבישה בפני שלשה המינים, כך מת יוסף לפני אחיו.

דבר אחר:

"פרי עץ הדר" זה אימנו שרה, שהידרה הקב"ה בשיבה טובה, דכתיב (בראשית יח, יא): "ואברהם ושרה זקנים".
"כפות תמרים" זו אימנו רבקה, מה תמרה זו יש בה אוכל ויש בה קוצים, כך העמידה רבקה צדיק ורשע.
"וענף עץ עבות" זו אימנו לאה, מה הדס דחוש בעלים, כך היתה לאה דחושה בבנים.
"וערבי נחל" זו אימנו רחל, מה ערבה הזאת כמושה בפני שלשת המינים, כך מתה רחל בפני אחותה.

דבר אחר:

"פרי עץ הדר" זה סנהדרין גדולה של ישראל, שהידרה הקב"ה בשיבה טובה, דכתיב (ויקרא יט, לב): "מפני שיבה תקום".
"כפות תמרים" אילו תלמידי חכמים, שהן כופין את עצמן ללמוד תורה אילו מאילו.
"וענף עץ עבות" אילו שלש שורות של תלמידי חכמים שיושבין לפני סנהדרין.
"וערבי נחל" אילו שני סופרי דינין שהיו עומדין לפני סנהדרים אחד מימין ואחד משמאל.

דבר אחר:

"פרי עץ הדר" אילו ישראל, מה אתרוג הזה יש בו ריח ויש בו אוכל, כך ישראל יש בהן בני אדם שהם בעלי תורה ויש בהם מעשים טובים.
"כפות תמרים" אילו ישראל, מה תמרה הזאת יש בה אוכל ואין בה ריח, כך ישראל יש בהן בני אדם שהם בעלי תורה ואין בהם מעשים טובים.
"וענף עץ עבות" אילו ישראל, מה הדס הזה יש בו ריח ואין בו אוכל, כך הן ישראל יש בהן בני אדם בידיהם מעשים טובים ואין בהם תורה.
"וערבי נחל" אילו ישראל, מה הערבה הזאת אין בה לא טעם ולא ריח, כך ישראל בהן יש בני אדם שאינן לא בעלי תורה ולא מעשים טובים.

אמר הקב"ה: לאבדן אי איפשר, אלא ייעשו כולם אגודה אחת והם מכפרים אילו על אילו. לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן":