נוסח הפרשת תרומות ומעשרות

נוסח הפרשת תרומות ומעשרות

מהפירות והירקות שגדלו בארץ ישראל צריך להפריש תרומות ומעשרות. כיום נהוג את התרומות עצמם להשליך לפח בתוך שקית. את המעשרות יש לתת ללוי או לעני (בהתאם לשנה), אך ניתן לתת כסף לצדקה (במקרה של עני) או כסף ללוי בשווי המעשר ולאכול את הפירות במקום. יש להקצות מטבע במקום מוגדר בבית שעליה יהיה ניתן לחלל את הפירות והמעשרות.

במקרה בו לא בטוחים האם הפירות כבר עושרו (כגון בקנייה במקום ללא השגחה), צריך לעשר, אך אין לברך את הברכה.

אין כל משמעות לאמירת הנוסח במקרה בו לא מבינים את הנוסח, ועל כן יצרנו בויקיטקסט מהדורה מבוארת המסבירה את משמעות אמירת הנוסח.

נוסח הסידורים

לוקח בידו מעט יותר ממאית מהפירות (מעט יותר מאחוז אחד).

במקרה בו מדובר בפירות שבוודאות לא עושרו מברך:

[בָּרוּך אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ לְהַפְרִישׁ תְרוּמוֹת וּמַעַשְרוֹת.]

הֲעוֹדֵף מִמֵאִית כל החלק היתר על המאית מִמָה שֶׁיֵשׁ כָּאן, הֲרֵי הוּא תְרוּמָה גְדוֹלָה תרומה שניתנת לכהנים; בזמן הזה נזרקת לפח בתוך שקית בִּצְפוֹנוֹ ציון האיזור שהוא תרומה גדולה.
אוֹתָהּ מֵאִית שְׁנִשְׁאֲרָה כָּאן לאחר שאת החלק היתר על המאית הפכנו לתרומה גדולה, נשארה בידינו מאית בדיוק (אחוז אחד) מתוך כלל הפירות, וְעוֹד תִשְׁעָה חֲלָקִים כְּמוֹתָה בִּצְפוֹנָם שֶׁל הַפֵּירוֹת מתוך כלל הפירות, את חלק זה לא הפרדנו מהערימה , הֲרֵי הֵם מַעֲשֵׂר רִאשוֹן החלק שניתן ללוויים, בימינו נהוג לאכול את הפירות ולתת ללוי כסף כשווים, אם כי ניתן גם לתת ללוי את הפירות..
אוֹתָהּ הַמֵאִית שֶׁעֲשִיתִי אוֹתָהּ מַעֲשֵׂר רִאשוֹן המאית שאותה אנו מחזיקים בידינו, הֲרֵי הִיא תְרוּמַת מַעֲשֵׂר תרומה שניתנת לכהנים מתוך המעשר, כיום נהוג לזרוק גם אותה ביחד עם התרומה גדולה.
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי מעשר אותו היו אוכלים בירושלים בזמן בית המקדש בִּדְרוֹם הַפֵּירוֹת, וּמְחוּלָל הוּא וְחוֹמְשׁוֹ עֲל פְּרוּטָה בַּמַטְבֵּעַ שֶׁיִיחַדְתִי לְחִילוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי כפי שציינו למעלה, יש לייחד מטבע עליה ניתן יהיה לחלל את הפירות. כל פעם אנו מעבירים את הקדושה אל חלק מתוך מטבע זו..
וְאִם צָרִיך מַעֲשֵׂר עָנִי בשנת מעשר עני, ראה הערה, יְהֵא מַעֲשֵׂר עָנִי בִּדְרוֹם הַפֵּירוֹת.
[אִם יֵשׁ כָּאן רְבָעִי אם הפרי נקטף בשנתו הרביעית של העץ, יְהֵא מְחוּלָל הוּא וְחוֹמְשׁוֹ עַל פְּרוּטָה בַּמַטְבֵּעַ שֶׁיִיחַדְתִי לְחִילוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְרְבָעִי.]

[אם מדובר בפירות שבוודאות לא הופרשו, בשנת מעשר שני^[1], מברך:

בָּרוּך אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי]

הצעת הרב שמואל אריאל

במצב שאין נותנים את המעשרות עצמם ללוי ולעני (ספק טבל, או בהסדר מכירי לויים ועניים)

[בטבל ודאי מברכים: בָּרוּך אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ לְהַפְרִישׁ תְרוּמוֹת וּמַעַשְרוֹת.]

מפרידים מן הפירות חתיכה קטנה, בגודל כלשהו, ואומרים:

הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה גְדוֹלָה. חלק זה אסור באכילה

מפרידים כמות בגודל מאית (או יותר) מן הפירות שנשארו, ואומרים:

המאית שנמצאת בצפון החלק הזה, ועוד תשע מאיות בצפון שאר הפירות, הרי הם מעשר ראשון.
ומאית זו, הרי היא עכשיו תרומת מעשר. גם מאית זו אסורה באכילה

ומעשר שני, הרי הוא בצד הדרומי של שאר הפירות.
ואם צריך להפריש מעשר עני, יהא מעשר עני בצד הדרומי של שאר הפירות.

[בטבל ודאי, בשנת מעשר שני, מברכים: בָּרוּך אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ לִפְדוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.]

המעשר השני, בתוספת רבע מערכו, מחולל על פרוטה ורבע במטבע שיחדתי המנויים בקרן המעשרות / בית האוצר אומרים: 'במטבע שייחדו בקרן המעשרות / בית האוצר לחילול מעשר שני ורבעי.

בפירות העץ, כאשר ייתכן שהם משנת נטע רבעי:

אם יש כאן רבעי, יהא הוא, בתוספת רבע מערכו, מחולל על פרוטה ורבע במטבע שיחדתי המנויים בקרן המעשרות / בית האוצר אומרים: במטבע שייחדו בקרן המעשרות / בית האוצר לחילול מעשר שני ורבעי.

במצב בו נותנים את המעשרות עצמם ללוי ולעני

[בטבל ודאי מברכים: בָּרוּך אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ לְהַפְרִישׁ תְרוּמוֹת וּמַעַשְרוֹת.]

מפרידים מן הפירות חתיכה קטנה, בגודל כלשהו, ואומרים:

הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה גְדוֹלָה. חלק זה אסור באכילה

מפרידים עשירית (או יותר) מן הפירות שנשארו, ומחלקים לשני חלקים: מאית (או יותר), ותשע מאיות (או יותר). ואומרים:

 המאית שנמצאת בצפון החלק הזה מצביע על המאית, ועוד תשע מאיות בצפון החלק הזה מצביע על תשע המאיות, הרי הם מעשר ראשון.
ומאית זו, הרי היא עכשיו תרומת מעשר  המאית אסורה באכילה, ואילו תשע המאיות ניתנות ללוי..

בשנת מעשר שני -

אומרים:

ומעשר שני, הרי הוא בדרום שאר הפירות.

מברכים:

בָּרוּך אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ לִפְדוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי

ואומרים:

המעשר השני, בתוספת רבע מערכו, מחולל על פרוטה ורבע במטבע שיחדתי  המנויים בקרן המעשרות / בית האוצר אומרים: במטבע שייחדו בקרן המעשרות / בית האוצר לחילול מעשר שני ורבעי.

בשנת מעשר עני -

מפרידים עשירית (או יותר) ממה שנשאר לאחר הפרשת המעשר הראשון, ואומרים:

מעשר עני, הרי הוא בצפון חלק זה.

חלק זה ניתן לעני.

הערות שוליים

1. בשנה הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למניין השמיטה (דהיינו השנים תשע"ו, תשע"ז, תשע"ט תש"פ, תשפ"ג, תשפ"ד). בשנים השישית והשלישית (דהיינו השנים תשע"ד, תשע"ח, תשפ"א, תשפ"ה, תשפ"ח) נותנים מעשר עני במקום

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: תרומות ומעשרות