ירושלמי פאה ח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת פאה · פרק ח · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי ·
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה א משנה[עריכה]

מאימתי כל אדם מותרין בלקט משילכו הנמושות בפרט ובעוללות משילכו העניים בכרם ויבואו ובזיתים משתרד רביעה שנייה א"ר יהודא והלא יש שאין מוסקין זיתיהם אלא לאחר רביעה שנייה אלא כדי שיהא העני יוצא ולא יהא מביא אלא בארבעה איסרות

הלכה א גמרא[עריכה]

אמר רבי יוחנן למה נקרא שמן נמושות שהן באות בסוף אבא שאול היה קורא אותן משושות אית תניי תני נמושות ואית תניי תני משושות מאן דאמר נמושות שהן באין בסוף ומ"ד משושות שהן ממשמשים ובאין רבי חונא בשם מנחם רבי יוחנן בן נורי היה יוצא עם הנמושות ומביא פרנסתו של כל השנה תני מתנות עניים שבשדה שאין עניים מקפידי' עליהם הרי הן של בע"ה רבי בון בר חייא בעי ויש אדם קורא שם פיאה לעצמו תני ר"ש ב"י לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבים ולעטלפים בפרט ובעוללות כו' ולא תנינן נמושות ע"י שהן חביבין הן באין על אתר ובזיתים משתרד רביעה שני' ולא תנינן נמושות מפני שהן ימי צנה ואין יוצאין אלא בחורים וקודם לכן אינו אסור משום גזל בשיטתן השיבן לא אתם שאתם אומרים מפני שהוא צינה אין יוצאין אלא בחורים מתוך שהוא יודע שאינו מביא פרנסתו אף הוא אינו יוצא