ירושלמי פסחים ה ב
<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק ה · הלכה ב | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הפסח ששחטו שלא לשמו קיבל והילך וזרק שלא לשמו או לשמו ושלא לשמו או שלא לשמו ולשמו פסול כיצד לשמו ושלא לשמו לשום פסח ולשום שלמים שלא לשמו ולשמו לשם שלמים ולשם פסח
גמרא
מנין שהוא צריך לשוחטו לשמו ר' בא בשם רב (שמות יב) ואמרתם זבח פסח הוא לומר אם שחטו לשם פסח הרי הוא פסח ואם לאו אינו פסח שאר כל מעשיו מנין (דברים טז) ועשית פסח שיהו כל מעשיו לשם פסח מעתה אפילו הקטר אימורין ת"ל זבח מה זביחה מיוחדת שהיא מעכבת את הכפרה יצאו הקטר אימורין שאינן מעכבין את הכפרה חטאת מניין (ויקרא ד) ושחט אותה לחטאת ושאר כל מעשיו מנין (ויקרא יד) ועשה את האחד חטאת מעתה אפילו הקטר אימורין ת"ל ושחט מה שחיטה מיוחדת שהיא מעכבת את הכפרה יצאו הקטר אימורין שאינן מעכבין את הכפרה חטאת לשם בעלים מנין א"ר ירמיה (שם) ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטומאתו א"ל ר' יוסי מעתה אפילו הקטר אימורין ת"ל וכפר מה זריקה מיוחדת שהיא מעכבת את הכפרה יצאו הקטר אימורין שאינן מעכבין את הכפרה פסח לשם בעלים מנין ודין הוא מה אם החטאת שאין מחשבת ערלים וטמאים פוסלין בה צריכה שתהא לשם בעלים פסח שמחשבת ערלים וטמאים פוסלין בו אינו דין שיהא צריך לשם בעלים לא אם אמרת בחטאת שהיא קדש קדשים תאמר בפסח שהוא קדשים קלין א"ר יוסה ולא מחשבה למדת התורה ריבה מחשבה בפסח יותר מן החטאת אמר רבי חנניה קומי רבי מנא ומחטאתו של מצורע אנו למדין וכי חטאתו של מצורע לא לחידושה יצאת שתהא טעונה נסכים לשם בעלים ודבר שיצא לחידושו אין למידין ממנו א"ל וכי חטאתו של מצורע מאיכן למידה שתהא פסולה שלא לשמה לא מן הדין קרייא דכתיב ושחט אותה לחטאת וכתיב (ויקרא ז) זאת תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות אלא ממקום שהוא למידה משם היא מלמדת שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו א"ר יוחנן יש שלא לשמו בעבודה לעבודה והוא פסול ר' שמעון בן לקיש אמר יש שלא לשמו מעבודה לעבודה ויהא כשר אמר רבי אילא ממחשבת פיגול לימד רבי יוחנן אילו זרק שלא לשמו שמא אינו פיגול שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו פסול אמר רבי יוסי מן תרתין מילין לא דמיא מחשבת פיגול למחשבת פסול אילו שחטו לשמו לקבל דמו שלא לשמו שמא אינו כשר שחטו שלא לשמו לקבל דמו לשמו פסול אילו שחטו שלא לשמו להקטיר אימוריו לשמו שמא אינו פיגול שחטו לשמו להקטיר אימוריו שלא לשמו כשר א"ר יוסה אנא חמית לרבי ירמיה תפיס לרבי בא אמר ליה אמר לי טעמא דר' יוחנן למה שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו פסול נעשה משעה ראשונה כשוחטו לשמו ושלא לשמו והוא פסול א"ל ואין כיני אפילו שחטו שלא לאוכליו לזרוק את דמו שלא לאוכליו וייעשה משעה ראשונה כשוחטו לאוכליו ושלא לאוכליו ויהא כשר לית יכול דמר ר' אילא בשם ר' יוחנן שחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו כשר אתא ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן שחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו כשר רבי יוסה נסיב חייליה מן תרין טעמיה דר' יוחנן למה שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו פסול נעשה משעה הראשונה כשוחטו לשמו ושלא לשמו והוא פסול למה שוחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו כשר נעשה הראשונה כשוחטו לאוכליו ושלא לאוכליו והוא כשר רבי חנניה אמר קומי רבי מנא בשם רבי יודן טעמא דרבי יוחנן כל שאילו יבוא לאותה העבודה ואינו מחשב לה מחשב הוא מעבודה אחרת לה אילו שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו שמא אינו פיגול שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו פיגול אילו שחטו לקבל דמו שלא לשמו שמא אינו כשר ובשעת קבלה מחשב הוא הרי כל שאילו יבא לאותה העבודה ואינו מחשב לה הוא מחשב מעבודה אחרת לה אילו שחטו לשמו להקטיר אימורין שלא לשמו שמא אינו פיגול ובשעת הקטרה אינו מחשב הרי כל שאילו יבא לאותה העבודה והוא מחשב לה אינו מחשב מעבודה אחרת לה א"ל לא תתיביני מפיגול על פסול דמר ר' יוסה מן תרין מילין לא דמייא מחשבת פיגול למחשבת פסול מה נפיק מן ביניהון א"ר שמואל בר אבודמא חילופין בשאר ימות השנה שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו בשאר ימות השנה על דעתיה דרבי יוחנן כשר על דעתיה דר' שמעון בן לקיש פסול אמר רבי יוחנן על דא אמר לי אבא בר אבא דאינון אמרין מניין שהפסח משתנה לשם שלמים ת"ל (ויקרא ב) ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים כל שהוא מן הצאן בא שלמים התיבון הרי עולה מן דבר שאינו בא אלא מן הצאן יוצא העולה שהיא באה אפי' מן הבקר התיבון הרי אשם א"ר בון בר כהנא מן הצאן דבר הבא מכל הצאן יצא אשם שאינו בא אלא מן האילים בלבד בכל אתר את אמר מן לרבות והכא את אמר מן למעט א"ר מנא מיעטו שאינו בא אלא מן האילים בלבד התיבון והכתיב (שם) אם מן הצאן קרבנו מן הכבשים או מן העזים לעולה מעתה מותר הפסח אין בא עולה אמר רבי אבין משנין דבר שהוא לאכילה בדבר שהוא לאכילה ואין משנין דבר שהוא לאכילה בדבר שאינו לאכילה א"ר יוסי בי ר' בון משנין קדשים קלין לשם קדשים קילין ואין משנין קדשי' קלין לשם קדשי קדשים א"ר יוחנן על דאמר רבי חנינה דאתון אמרין אין הפסח משתנה לשם שלמים אלא א"כ שחטו לשם שלמים ואני אומר אפילו לשם עולה אמר רבי לא טעמא דרבי יוחנן ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים כל שהוא זבח בא שלמים משתנה למחשבת פסול היך עביד שחטו לשם עולה על מנת לזרוק דמו למחר מכל מקום פסול הוא אין תימר משתנה למחשב' פסול פיגון אין תימר אינו משתנה למחשבת פסול פסול לשמו ושלא לשמו בשאר ימות השנה רבי בון בר חייה בשם שמואל בר אבא מכיון שאין לו שם נעשה כשוחטו לשמו ושלא לשמו בשתיקה והוא כשר אמר ליה ואין כיני אפילו שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו ויעשה משעה ראשונה כשוחטו לשמו ושלא לשמו בשתיקה ויהא כשר אמר ר' אבא מרי מאן אמר בשתיקה כשר או נאמר בשתיקה פסול