לדלג לתוכן

ירושלמי עבודה זרה ב ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת עבודה זרה · פרק ב · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ג משנה

[עריכה]

אילו דברים של נכרים אסורין ואיסורן איסור הנאה היין והחומץ של נכרים שהיה מתחילתו יין וחרס אדרייני ועורות לבובין רשב"ג אומר בזמן שהקרע שלו עגול אסור ומשוך מותר ובשר הנכנס לע"ז מותר והיוצא אסור מפני שהוא זבחי מתים דברי רבי עקיבה ההולכים לתרפות אסור מלשאת מלתת עמהן והבאין מותרין

הלכה ג גמרא

[עריכה]

ר יצחק בר נחמן בשם ר יהושע בן לוי הוה אמר מתוק מר חד אין בהן משום גילוי רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי החד והמר והמתוק אין בהן משום גילוי ולא משום יין נסך רבי סימון מפרש החד קונדיטון המר סינתטוון והמתוק מהו חמרא מבשלה רבי יהושע בן זיידל היה לו יין מבושל שנתייחד ברשות הנכרי שאל לרבי ינאי בי רבי ישמעאל א"ל כן אמר ר"ש בן לקיש מתוק אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך רבי ינאי בר ישמעאל איבאש סלקון רבי זירא ורבי יהושע ורבי בון בר כהנא ורבי חנניה חבריהון דרבנן מבקרתיה אשכחון רבי יהושע בר זיידל יתיב תמן אמרי הא מרה דשמועתא והא מרה דעובדא מישאלוניה אמר לון כן אמר ריש לקיש מתוק אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך א"ל דילמא מן הדא דר"ש בן לקיש דאכן אכן אמר לון לעובדה וסמכון עלוי מן דקמון רב אילא עם רבי בון בר כהנא א"ל אילולא דאתון רחמין שמועתא ולא מתניתא היא תני רבי חייה מבושל של נכרי למה הוא אסור שהיה מתחילתו יין אמר ר יוסי מתניתא אמרה כן היין והחומץ שהיה מתחילתו יין רבי אמי הוו ליה אורחין אמר לון אילולי חמרא מבשלא דידי מגלי לא הוינא משקתכון אמר ליה רב ביבי אייתון ואנן שתינן אמר מאן דבעי מימת ייזיל ימות גו ביתיה בר יודנה הוה ליה קונדיטון מגלי שאל לרבנין ואסרון ולא כן א"ר יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי החד והמר והמתוק אין בהן משום גילוי רבנן דקיסרין משום רבי יודה בר טיטוס באו דשחיק חד לתלתא בעון קומי רבי אבהו מבושל שנתגלה מהו אמר לון קרינה צריכא לרבי יוחנן ואתון שאלון לי הדא שאלון לרבי יצחק ואסר לון ואינדר רבי אבהו דבר רבי יוחנן אסור בר נטיזה איתגליין ליה גיגיתיה שאיל לרבי בא בר ממל א"ל אם היה נכנס ויוצא מותר רבי יעקב בר אחא רבי אמי בשם רבי לעזר אם היה ישן מותר רבי חנינה רבי יהושע בן לוי חד אמר ישן מותר וחד אמר ישן אסור מסתברא דר חנינה אמר ישן מותר דבכל אתר סמיך רבי לעזר לרבי חנינה רבי יוסי בן שאול משתעי אהן עובדא עובדא הוה איתא חדא דהוות רחמה מצוותא ובעלה שנא מצוותא אתא חד מסכן ויהבת קומוי ואכל ארגישת בבעלה איסליק וטמרתיה בעיליתי תבת קומי בעלה ואכל ודמך לי אתא חיויא ואכל מן קומוי קם בעלה מן שינתיה ובעא מיכול שרי ההוא דעילתיה מלולי הדא אמרה ישן מותר כריך הוה ואינו אסור משום ייחוד כי ניאפו ודם בידיהם מכיון דלא הוה חשיד על דא לא חשיד על דא מעשה בחסיד אחד שהיה מגלגל בגילוים ולקח בדלקת וראו אותו יושב ודורש ביום הכיפורים וצלוחית של מים בידו מעשה בטבח אחד בציפורין שהיה מאכיל את ישראל נבילות וטריפות פעם אחת ערב יום הכיפורים עם חשיכה שתה יין הרבה ונשתכר ועלה לראש הגג ונפל ומת התחילו הכלבים מלקקין בדמו אתון שאלון לרבי חנינה מהו מיעברתיה מן קומיהון אמר להן כתיב ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו זה גזל את הכלבים והאכיל את ישראל נבילות וטריפות ארפון לון מדידהון אינון אכלין חד בר נש הוה ליה חד גרב מגלי בערובת צומא רבא אזל בעי למישפכיה א"ל חבריה אייתי ואנא שתי ליה א"ל מגלי הוה א"ל מריה דיומא קאים לא חשב למישתי לא אספק מיטעם עד דאיתחלחל ר ירמיה בשם רבי חייה בר בא כל אירסים מעלים חטטין ושל נחש ממית רבי חייה אמר אין נשאלין על הגילוים רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא מריה דשמועתא אישאיל ליה מתנמנם הוה רבי זעירא הוה יתיב אכיל ברמשא איטפי בוצינא ייב ידיה על תומנתא אדלקין בוצינא אשכחון אהן שפיפונא שהוא דומה לשערה כריך על תומנתא אמר ליה רשיעא לא הוינא זהיר לך אמר רבי אמי צריכין אנן חששין על מה דברייתא חששין אסור למיתן פריטין גו פומה פיתתא תחות בי שיחייא תבשילא תותי ערסא ולמיצע סכינא גו איטרוגא וסכינא גו פוגלא אמר רבי יוסי בי רבי בון כל זיעה דנפקה מבר נשא סם המות היא חוץ מזיעת הפנים אמר רבי ינאי אין קטה קטה שיחור ואין אובד אובד מרגלין רבי יונתן כי הוה בר נש שאיל ליה אמר ליה ערבא דנפשך אנא אמר רבי שמעון בן לקיש אילו ללודין זבינת גרמך זבינתה גרמך בדמים יתירין וכא בדמין קלילין רבי אסי רבי יוחנן בשם בן בתירה יין נסך שנפל לבור ימכר כולו לנכרי חוץ מדמי יין נסך שבו רבי אסי בשם רבי יוחנן סתם יינו של נכרי אסור ואינו מטמא הפקידו אצלו אסור בשתייה ומותר בהנאה רבי זעירא בעא קומי רבי יסא מה במייחד א"ל במפקיד אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן שלש יינות הן שראה נכרי מנסכו וודאי דעבודת כו"ם מטמא טומאה חמורה כשרץ סתם יינו של נכרי אסור ואינו מטמא הפקידו אצלו בחותם אחד אסור בשתייה ומותר בהנאה אמר רבי ירמיה קומי רבי זעירא חמי מה מר לא מר אלא בחותם הא בלא חותם אסור בשתייה ובהנייה הורי רבי לעזר במייחד והוה ר זעירא חדי בה תמן תנינן אצל נכרי כפירותיו ר שמעון אומר דמאי רבי חנניה בעא קומי ר מני מה כפירותיו ממש טעמו פוטר טבל ברור ממקום אחר א"ל ולכל דבה ולא על יאות רבי חנינה מתרס לקיבליה הפקידו אצלו דחותם רבי חנניה ורבי מנא חד אמר אסור וחד אמר מותר מה פליגין בהנאה אבל בשתייה אסור רב אמר חבי"ת אסור חמפ"ג מותר חתיכת דג שאין בה סימן בש"ר יי"ן תכל"ת אסור בחותם אחד חלתי"ת ומורי"ם פ"ת גבינ"ה מותר בחותם אחד אמר רבי יודן טעמא דרב כל שאיסורו מגופו אסור בחותם אחד על ידי תערובת מותר בחותם אחד רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא רבי לעזר בשם רבי חנינה רבי בא ר חייה בשם רבי יוחנן רבי זעירא בשם רבי יהושע בן לוי הכל מותר בחותם אחד חוץ מן היין וחרם אדריני רבי זעירא בשם רבי ירמיה הלכה כרבי מאיר הא דתני חרס אדרייני אסור ואיסורו איסור הנייה דברי ר"מ וחכמים אומרים אין איסורו איסור הנייה רבי ירמיה בעא קומי ר זעירא אהן בגד דתנינן הכא מהו ואיקפד לקיבליה אמר ליה אפילו כמאן דמר תמן מותר וכא אסור תמן אין איסורו ניכר ברם הכא איסורו ניכר ומהו לסמוך או את המיטה רבי לעזר אמר מותר ורבי יוחנן אמר אסור ועורות לבובין רבי ירמיה בשם רב הלכה כרבן שמעון בן גמליאל כיצד הוא עושה קורעה עד שהיא בחיים ומוציא לבה לעבודה זרה כיצד הוא יודע רבי הונא אמר בשעה שקורעה עד שהיא בחיים הוא נסלל ונעגל לאחר שחיטה הוא נמשך א"ר יוסי ותשמע מינה שחט בה סימן אחד אף על גב דאת מר אין דבר שיש בו רוח חיים נאסר וכא נאסר ובשר הנכנס לעבודה זרה מותר רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר להוציא מדברי רבי ליעזר שר ליעזר אומר מחשבת נכרי לע"ז והיוצא אסור רבי אבינא בשם רב ירמיה בשהכניסו לפנים מן הקנקלין אבל אם לא הכניסו לפנים מן הקנקלין אף היוצא מותר בע"ז שיש לה קינקלין אבל בעבודה זרה שאין לה קינקלין כל הבית ידון לשם קינקלין ההולכין בתרפות רבי חייה בשם רבי יוחנן תוריבס מוליכין עבודה זרה גדולה אצל עבודה זרה קטנה אית תניי תני תרפות מאן דאמר תרפות תרפים ומאן דמר תרבות תוריבס והבאין מותרין רבי אבינא בשם רב ירמיה בשאין חזירתן כהליכתן אבל אם היתה חזירתן כהליכתן אף הבאין אסורין