ירושלמי סנהדרין י ה
<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק י · הלכה ה | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ה משנה
[עריכה]עשרת השבטים אינן עתידין לחזור שנאמר וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה מה היום הולך ואינו חוזר אף הן הולכין ואינן חוזרין דברי ר עקיבה רבי אליעזר אומר מה היום מאפיל ומאיר אף הן כשהיא אפילה להן עתידה ליאור להן
הלכה ה גמרא
[עריכה]עשרת השבטים אין להן חלק לעולם הבא ואינן רואין לעתיד לבוא מה טעמא וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה מה היום הולך ואינו חוזר אף הן הולכין ואינן חוזרין דברי ר עקיבה ר"ש בן יהודה איש כפר אכוס אמר משום רבי שמעון אם היו מעשיהן כיום הזה אינן חוזרין ואם לאו חוזרין הן ר חזקיה ר אבהו בשם ר לעזר אם באים הן גירי צדק לעתיד לבא אנטולינוס בא בראש כולם מה את שמע מינה שראו אותו יוצא במנעל פחות בי"ה את שמע מינה שכן אפילו יריאי שמים יוצאין בכך אית מילין אמרין דלא איתגייר אנטולינוס ואית מילין אמרין שנתגייר אנטולינוס אנטולינוס אתא גבי ר א"ל חמי מיכלתי לעלמא דאתי א"ל ומה נעביד לך ובאימר פיסחא כתיב וכל ערל לא יאכל בו הדא אמרה דלא איתגייר אנטולינוס כיון דשמע כן אזל וגייר גרמיה אתא גבי רבי א"ל חמי גזירתי א"ל בדידי לא איסתכלית מן יומוי ובדידך אנא מסתכלא הדא אמרה דאיתגייר אנטונינוס ולמה נקרא רבינו הקדוש שלא הביט במילתו מימיו ולמה נקרא שמו נחום איש קדוש קדושים שלא הביט בצורת מטבע מימיו אנטולינוס אתא גבי רבי א"ל צלי עלי אמר ליה ישיזבינך מן הדא צינתא דכתיב לפני קרתו מי יעמוד א"ל רבי לית הדא צלו יתיר כסיתך תכסה והא תינתה אזלה א"ל ישזבינך מן הדין שורבא דנפק בעלמא א"ל הא צלו כדון תשתמע צלותך דכתיב ואין נסתר מחמתו ר יוחנן אמר עדתו של יוחנן בן קרח אין להם חלק לעולם הבא מה טעמא בה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם רבי לעזר ורבי יהודה חד אמר לא גלו עד שנעשו ערילים וחרנה אמר לא גלו עד שנעשו ממזרים מאן דאמר ערלים למילה ולמצות ומאן דאמר ממזירים מאבותיהן א"ר יוחנן לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים מה טעמא בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי אל גוי המורד אין כתיב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותיהם פשעו בי עד היום הזה ר ברכיה ור חלבו בשם ר שמואל בר נחמו לשלש גליות גלו ישראל אחד לפנים מנהר סנבטיון ואחד לדפני של אנטויכא ואחד שירד עליהם הענן וכיסה אותם כשם שגלו לשלש גליות כך גלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה לשלש גליות מה טעמא בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך וכשהן חוזרין הן חוזרין משלש גליות מה טעמא לאמר לאסורים צאו אילו שגלו לפנים מנהר סנבטיון לאשר בחשך הגלו אילו שירד עליהן הענן וכיסה אותם ועל דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם אילו שגלו לדפנא של אנטוכיא