איגרת הכוהנים הגדולים (תרס"ה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
יבורך ה' אלוהי ישראל

מכתב אשר נשלח מחבש על ידי בני ישראל המכונים פלאשים. אל אחינו בקהילות ישראל, אל גדולי החכמים בירושלים ובארצות אחרות, קהילות ישראל אשר בכל הארצות.

שלום, שלום! מה שלומכם טוב?

בימי הקיסרים תיאודור ויוהנס הטבילו אותנו בכח לנצרות. הושטנו את צוארינו. אלוהי אברהם ואלוהי יצחק ויעקב הצילנו. בעזרת תפילתכם, מעטים נותרנו. לפני כן היינו רבים; לפני כן היו קיימים מאתיים בתי-תפילה, כיום נותרו שלושים.

בזמן הדרווישים רבים מאוד מתו ברעב. בזכות תפילתכם יש לנו עכשיו מלך טוב. מנליק אמר: היו כאבותיכם! הלוואי ואלוהים יתן לו חיים ארוכים!

אולם תומכיו של פלאד, כיום, שעה שמתרוצצים בחבש כולה, הם אומרים: היטבלו לנצרות; כשהם טוענים: מי שלא הוטבל לנצרות יקולל ומי שהוטבל יוושע. אבל אנחנו נילחם למען תורת משה, למען אלוקי ישראל עיזרו לנו בתפילה.

את זה כתבו הכוהנים הגדולים אבא אַרִיֶיאן, אבא תְאִיֶים, הסופר דבטרה טֶאקָה, על מנת שיגיע אל קהילות ישראל אל גדולי החכמים באמצעות יעקב בן משה שבא לראות אותנו.

שמחנו מאד; כשאחד מבני ישראל מגיע, אנחנו שמחים.

שלום, שלום רב לכם בני ישראל, אחינו המחזיקים בתורת משה.

הוי אחינו, אל תשכחו אותנו, אנחנו אומללים, ספרינו אבדו, הדרווישים השמידו אותם באש, בתי-ספר שלנו חרבו, התפללו עלינו לאלוהים.

נכתב בגוּרָאבֵּה-סֵקֵלְטְ ביום השמונה-עשר בחודש השנים-עשר.

איגרת הכוהנים הגדולים (תרס"ה), הרב מנחם ולדמן, מעבר לנהרי כוש - יהודי אתיופיה והעם היהודי, תשמ"ט 1989 ISBN 9650504338 עמ' 184-185