לדלג לתוכן

ביאור:בנות צלפחד ודיני ירושת קרקע

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף Tnk1/sofrim/zuckm/52)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בנות צלפחד

(משפחת מנשה) מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותרצה.

טענתם

ביקשו לרשת את אביהם, שמת במדבר ולא היה חלק מעדת קורח (יש אומרים הוא המקושש מן המעפילים ובנים לא היו לו).

ביסוס לטענה

לפי אומות העולם, בנות יורשות שווה בשווה עם הבנים. '

אמרו בנות צלפחד לא יתכן שבדיני ישראל, דיני התורה, בנות לא נחשבות כלל, שאם כן הרי אמנו צריכה ייבום (שהרי אין בנים) והלא הדין אינו כך, ולכן אמר הקב"ה:

"איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו" '

         ' (במדבר, כ"ז, ח') . '

 

אכן כאן רומזת התורה, שירושת הבן את אביו היא כדבר טבעי שהבן קם תחת אביו מפני שהבן בונה בית אביו ולכן נקרא הזכר בלשון בן=בנין.

וכן אומרת הגמרא במסכת בבא בתרא (קמ"א.):

"כל שאינו מניח בן ליורשו, הקב"ה מלא עליו עברה"

 

ידוע הדבר, שהבכור יורש פי שניים. העודף שיורש הבכור הוא מכוח מתנה, ולכן גם יכול הבכור לוותר על חלק.

מצד שני, יש זכות גדולה גם לבת, מפני שבת היא היחידה היכולה להעביר נחלה לשבט אחר. וזאת לומדים מכך שנאמר: "ו העברתם את נחלתו לבתו" – בכל מקום כתוב "ונתתם" ואילו לגבי הבת כתוב "והעברתם"- מכאן למדים חז"ל ש לבת יש יכולת להעביר נחלה משבט לשבט , שהרי בנה ובעלה יורשים אותה (1) ] .

ומביאים דוגמא מסרח בת אשר, שנישאה לחנוך בן ראובן ומת אשר ללא בנים וירשתו סרח בתו. כאשר סרח מתה, ירשה בנה או בעלה ש הוא משבט ראובן (מאחר שהאבא- חנוך הינו משבט ראובן).

נמצא שהוסבה נחלת משבט אשר לשבט ראובן.

 

(1) ] ראה הגמרא בבבא בתרא ק"ט:

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של ד"ר מנחם צוקר שפורסם לראשונה בספר "שיעורים" וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-06-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/sofrim/zuckm/52