ביאור:יתרון לריכוזיות בפעילות התנדבותית

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

במסגרת פעילותי בנושא הלוואות בלי ריבית ( http://www.tora.us.fm/tryg/ribit0/lenyym.html ), פגשתי הרבה ארגונים קטנים שעוסקים בהלוואות בלי ריבית לעניים - גמ"חי כספים.

כשניסיתי להציע להם הצעות לשיפור (למשל - לאפשר לאנשים להפקיד שם כספים בצורה נוחה יותר, לאפשר ללווים לקבל הלוואות בלי ערבים כנגד משכון, וכו'), התגובה שקיבלתי בדרך-כלל היתה "אנחנו לא בנויים לזה", "גם ככה זה קשה לנהל גמח", וכו'...

ואכן, קשה לדרוש מארגון קטן, שמנוהל על-ידי אנשים פרטיים בשעות הפנאי שלהם, לעשות כל-כך הרבה. אם הארגונים היו מתאחדים ופועלים באופן מרוכז, ייתכן שהם היו מצליחים לעשות יותר.

במלכים ב יב ה-י מסופר שיואש מלך יהודה הגיע למסקנה דומה, בנושא שיפוץ בית המקדש:

בתחילת מלכותו הוא חשב שהכי טוב לפזר את הפעילות בין הכהנים - כל כהן יגבה תרומות ממכריו, ויהיה אחראי להשתמש בתרומות לשיפוץ המקדש: " "ויאמר יהואשׁ אל-הכהנים: 'כל כסף הקדשׁים אשׁר-יובא בית-ה', כסף עובר אישׁ כסף נפשׁות ערכו כל-כסף אשׁר יעלה על לב-אישׁ להביא בית ה'. יקחו להם הכהנים אישׁ מאת מכרו, והם יחזקו את-בדק הבית לכל אשׁר-ימצא שׁם בדק'" ."
אך "בשׁנת עשׂרים ושׁלשׁ שׁנה למלך יהואשׁ לא-חזקו הכהנים את-בדק הבית" - כנראה, הסכום שקיבל כל כהן היה נמוך מדי ולא הספיק לשיפוץ משמעותי, ולכן אף כהן לא עשה שיפוצים. ואז יואש שינה את דעתו: "ויקרא המלך יהואשׁ ליהוידע הכהן ולכהנים ויאמר אלהם מדוע אינכם מחזקים את-בדק הבית? ועתה אל-תקחו-כסף מאת מכריכם כי-לבדק הבית תתנהו. ויאתו הכהנים לבלתי קחת-כסף מאת העם ולבלתי חזק את-בדק הבית. ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חר בדלתו ויתן אתו אצל המזבח בימין בבוא-אישׁ בית ה' ונתנו-שׁמה הכהנים שׁמרי הסף את-כל-הכסף המובא בית-ה'..." - כל התרומות התרכזו בקופה אחת, וכשהקופה התמלאה - הוציאו ממנה את הכסף והשתמשו בו כדי לעשות שיפוץ רציני.

.

תגובות[עריכה]

מאת: רפאל שחורי

שלום אראל,

אם רוצים לארגן קופה ריכוזית, זה צריך להיות בנק וזו עבודה במשרה מלאה. אין הכוונה דווקא לבנק עם ריבית, אלא אף כגון: בנק הדואר, שם אין בעיות הלכתיות כבבנק הרגיל.

התנאים הנוחים, שאותם אנשים היו רוצים לקבל מהגמ"חי'ם (הלוואה כנגד משכון שציינת וכו') אינם בני יישום, לא רק בגלל הקף הגמח, אלא גם עקב בעיות ישר בהן נתקלו הגמ"חים. לבעיות כאלה, מצאו הבנקים פתרון בחוק. הגמ"חים אינם יכולים לעשות כן, כי אין להם ממשק ישיר עם החוק ו/או הכרה מספקת של החוק.

למעשה, היום אנשים רבים הפכו את הבנק לגמח, אלא שהבנק מוצא מזור לבעיותיו עי דרישת ביטחונות מסוגים שונים לכספו, שהלווים מהגמח לא תמיד מסוגלים למצוא.

אם הגמח יהפוך לבנק, הוא לא ישיג את מטרת גמילות החסד.

מאת: אראל

שלום מר שחורי, ידידי משכבר הימים!

אני אכן חושב שצריך להקים בנק שייתן הלוואות לנזקקים , וזה אפשרי - כפי שמוכיח "התקדים המזרחי" שם.

מאת: רפאל שחורי

שלום שוב, אראל, "נצחו האראלים" :-) :-) :-)

לכאורה, אכן אפשר להקים בנק כזה. אמנם, זהו בנק הפועל יותר כגמח. זהו ממש מוסד הלואות. הוא אינו יכול להנפיק שיקים, לכאורה, כי השיקים עלולים להתגלגל ולהעמיד את לקוחות הבנק בפני חובות בשוק האפור, למשל, שאינם יכולים כלל לפרוע (יצויין, כי יש הבדלים מהותיים בין דיני שטרות בארץ ובעולם). במקרים כאלה, למשל, הבנק יפסיד. בארץ, עסקים כאלה מסוכנים מאד כי לקוחות רבים של בנקים פועלים כך, כלומר מוציאים שיקים שמתגלגלים הלאה וגורמים להם לחובות ענק. במקרים כאלה, כשפרעון החובות לא ישיג את מתן ההלואות, הבנק עשוי לקרוס.

מאת: אראל

גלגול של המחאות גורם לבעיות רבות, לכן כל ההמחאות שלי מסומנות כבלתי-סחירות...

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בבמעגלי צדק תמוז ס"ה וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-10-15.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkimb/mb-12