ביאור:אפלטון והתנ"ך: לדעת שאינך יודע

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"כי בער אנכי מאיש ולא-בינת אדם לי. ולא-למדתי חכמה ודעת קדשים אדע" (משלי, ל', 2-3).

ב"אפולוגיה" של אפלטון, הוא נאומי סוקרטאס לפני בית הדין ששפט אותו, לפני ואחרי פסק הדין, ממצה סוקרטאס את השקפת עולמו כשהוא אומר, שבעוד אחרים נראה להם שהם יודעים בעוד אינם יודעים - הוא יודע שאינו יודע. נראה לי שהכתובת הזו חקוקה על הרצפה בכניסה לאוניברסיטת תל-אביב. זאת היא הענווה וידיעת עצמך האמיתית על גבולותיך האנושיים.

באותו אופן מדבר אגור בן יקה בפסוקים המצוטטים למעלה. ומעניין לראות שלמרות הצהרתו הפותחת הזו הוא אומר דברי חכמה רבים מיד אחר-כך. ללמדך שהענווה אינה אומרת, כמובן, פחיתות-ערך.

באופן דומה מופיע הביטוי "אין חקר", לרוב ביחס לה':

ישעיהו מ כח: "הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו"

תהלים קמה ג: "גדול ה' ומהלל מאד ולגדלתו אין חקר"

איוב ה ט: "עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר"

איוב ט י: "עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר"

משלי כה ג: "שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר".

ובקהלת בעיקר אנו מוצאים ביטוי נוסף - "מי יודע":

קהלת ב יט: "ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל"

קהלת ג כא: "מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ"

קהלת ו יב: "כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש"

קהלת ח א: "מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא".

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-04-19.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2830_3