ביאור:קאנט והתנ"ך: הוכחות לקיום אלוהים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- קאנט והתנ"ך: הוכחות לקיום אלוהים
מלבד האמור בבראשית (שהרמב"ם טען שניתן לפרשו גם כדעת הקדמות), בתנ"ך נכתב בפירוש:
ישעיהו מד ו: "כה אמר ה' מלך ישראל וגאלו ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים"
ישעיהו מח יב: "שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני הוא אני ראשון אף אני אחרון"
(גם בברית החדשה ידוע הנאמר על "האלפא והאומגה":
חזון יוחנן 1 8: אני האלף והתו ראש וסוף נאם יהוה אלהים ההוה והיה ויבוא אלהי צבאות
חזון יוחנן 1 11: ויאמר אני האלף ואני התו הראשון והאחרון ואת אשר אתה ראה כתב על-ספר ושלחהו אל-הקהלות אשר באסיא לאפסוס ולזמירנא ולפרגמוס ולתיאטירא ולסרדיס ולפילדלפיא וללודקיא
חזון יוחנן 21 6: ויאמר אלי היה נהיתה אני האלף והתו הראש והסוף אני אתן לצמא ממעין מים חיים חנם
חזון יוחנן 22 13: אני האלף והתו הראש והסוף הראשון והאחרון).
האם אפשר לראות בכך יומרה לטיעון לוגי?
ההוכחה הקוסמולוגית לקיום אלוהים טוענת, כי לכל דבר יש סיבה ועל-כן חייבת להיות "סיבה ראשונית" להכול, שהיא האלוהים. ראה:
מאידך, טוענים האתיאיסטים, אם הגעת לגורם חסר סיבה ממילא התמוססה טענתך שלכל דבר יש סיבה. והאופציה המוצעת היא: קדמות הבריאה עד לאינסוף. (גם הבחירה החופשית, שרוב המאמינים אוחזים בה, בעצם מתנגדת לטיעון כי לכל דבר יש סיבה...). וראה:
http://www.hofesh.org.il/articles/god/aboutgod.html#THREETWO
על הוכחה זו והוכחות דומות לה התווכחו פילוסופים לאורך כל ימי הביניים, עד שבא קאנט וסתם את הגולל על כל הויכוח הזה על-ידי הגדרתו כאנטינומיה:
"בלוגיקה ובאפיסטמולוגיה, אנטינומיה (מיוונית: אנטי=נגד, נומוס=חוק) היא סתירה פנימית שאינה ניתנת ליישוב בתוך המערכת הלוגית שבה נוצרה.
הפילוסוף עמנואל קאנט הניח שכאשר החשיבה חורגת מגבולות הניסיון האפשרי היא עלולה להיקלע לאנטינומיות, כלומר תוצאות שהן רציונליות במידה שווה אך סותרות זו את זו. החשיבה אינה יכולה במצב כזה לשמש לקביעה של אמיתות, משום שהיא הופכת לטרנסצנדנטית. לדוגמה, סבר קאנט, מההנחה שליקום יש התחלה בזמן ניתן להגיע למסקנה שלא הייתה לו התחלה, ולהפך. דיון זה היה חלק מתוכניתו של קאנט לקבוע גבולות למדע ולחקירה הפילוסופית". מתוך ויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%94
כלומר, אין כל אפשרות לוגית להוכיח את קיום אלוהים.
אנשים דתיים עשויים להתקומם כנגד זאת, אלא שלדעתי גם התנ"ך מסכים לזאת, שכן נאמר:
ישעיהו נה ח-ט: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם ה'. כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם".
כלומר, אלוהים נעלה מעל הלוגיקה האנושית.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhagaihof @ gmail.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-11-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1055_1