ביאור:טלפתיה בין ה' לבין משה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר דמיוני; אין לקחת אותו ברצינות!
יש כמה הבדלים בין משה רבנו לבין שאר הנביאים { הרמב"ם דיבר על זה הרבה - ע' למשל בהלכות יסודי התורה, פרק ז, הלכה י }. אחד ההבדלים העיקריים כתוב בבמדבר יב ז: " " "לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא" " ": משה זכה לקרבה מיוחדת אל ה' – הוא היה ממש כמו "בן-בית" שלו ית'. ידוע, שבין בני-אדם שנמצאים ביחסים מאד קרובים יש לפעמים "טלפתיה" – אחד יודע מה השני הולך להגיד עוד לפני שהוא אומר את זה. גם בין ה' לבין משה היתה תופעה דומה, כמו שרואים בפסוקים הבאים:
- בשמות ד יח מסופר שמשה התכונן לחזור למצרים: " " "וילך משה, וישב אל יתר חותנו, ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים..." " ". פסוק אחד אחר-כך מסופר שה' אמר למשה: " " "לך שוב מצרים..." " ": נראה שמשה ידע מראש מה ה' הולך לצוות עליו. גם בהמשך כתוב: " " "וישב ארצה מצרים, ויקח משה את מטה הא-להים בידו" " ", ופסוק אחד אחר-כך ה' מצווה אותו " " "ויאמר ה' אל משה: בלכתך לשוב מצרימה -- ראה כל המופתים אשר שמתי בידך..." " "
- בשמות טז ח מסופר שמשה אמר לבנ"י: " " "בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לשבוע..." " " אבל רק 3 פסוקים אחר-כך אמר ה' למשה שהוא ייתן לבנ"י בשר – " " "וידבר ה' אל משה לאמור: שמעתי את תלונות בני ישראל. דבר אליהם לאמור: בין הערביים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם..." " ": גם כאן נראה שמשה ידע מראש מה ה' עומד להגיד.
- בדברים ג כא מספר משה: "וְאֶת-יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי , בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: עֵינֶיךָ הָרֹאֹת, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה --כֵּן-יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל-הַמַּמְלָכוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה. לֹא, תִּירָאוּם: כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם.", אבל רק 7 פסוקים אחר-כך מסופר שה' אומר למשה: "וְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ , וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ: כִּי-הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.".
- בשמות לג יד מסופר שה' הבטיח למשה: " " "פני ילכו" " " "והניחותי לך" " ", ובפסוק הבא מסופר שמשה מציב לה' "אולטימטום": " " "אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה!" " { פירוש רציני לפסוקים אלה ניתן למצוא כאן } " טוב, זה לא מפתיע שה' ידע מראש מה משה הולך להגיד, אבל בד"כ בתנ"ך, בשיחות שבין ה' לבין אדם, ה' מדבר "בלשון בני אדם" ולא "קורא את המחשבות" של בן-שיחו. רק בשיחה עם משה ה' כביכול "קרא את מחשבותיו", כדי להמחיש את הקרבה הרבה שהיתה ביניהם, כמו שכתוב:
- " "ולא קם נביא, עוד בישראל כמשה, אשר ידעו ה', פנים אל פנים." "
- " "לכל האותות והמופתים, אשר שלחו ה', לעשות בארץ מצרים," "
- " "לפרעה ולכל עבדיו," "
- " "ולכל ארצו." "
- " "ולכל היד החזקה, ולכל המורא הגדול, אשר עשה משה," "
- " "לעיני כל ישראל." "
ראו גם: אני לדודי ודודי לי
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 8 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-08-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/tlptya