ביאור:שמע - הקשיב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כשהייתי קטן לימדו אותי, שיש הבדל בין "לשמוע" לבין "להקשיב" - לשמוע זה לקלוט צלילים, ולהקשיב זה להבין את המסר. בלשון התנ"ך, כנראה, ההיפך הוא הנכון: הפועל "הקשיב" מתייחס לצד החיצוני והפועל "שמע" מתייחס לתוכן. ניתן להביא כמה הוכחות לכך, למשל:

בראשית מב כג: "והם לא ידעו כי שומע יוסף; כי המליץ בינותם": האחים בוודאי ידעו שיוסף מאזין להם מבחינה טכנית-חיצונית, הם רק חשבו שהוא לא מבין מה הם אומרים. כלומר שמיעה מתייחסת לתוכן ולא לעצם הכניסה של גלי קול לאוזן.
שלמה מבקש מה' שייתן לו (מלכים א ג ט) "לב שומע לשפוט את עמך, להבין בין טוב לרע": ברור שהכוונה שלו היא לשמיעה של התוכן ולא רק לשמיעה חיצונית.
(ירמיהו יח יח): "וַיֹּאמְרוּ 'לְכוּ וְנַחְשְׁבָה עַל יִרְמְיָהוּ מַחֲשָׁבוֹת, כִּי לֹא תֹאבַד תּוֹרָה מִכֹּהֵן וְעֵצָה מֵחָכָם וְדָבָר מִנָּבִיא; לְכוּ וְנַכֵּהוּ בַלָּשׁוֹן, וְאַל נַקְשִׁיבָה אֶל כָּל דְּבָרָיו'"- אויבי ירמיהו בוודאי לא רצו להבין אותו, אך לשם כך לא היה להם צורך להכותו - הם יכלו פשוט להתעלם מדבריו; אך הם לא הסתפקו בכך - הם רצו להכות אותו בלשון, כך שלא יוכל יותר לדבר כלל, והם לא יצטרכו לסבול אפילו את הצלילים שיוצאים מפיו.
משלי יח יג: "משיב דבר בטרם ישמע - איוולת היא לו וכלימה" ( פירוט )
משלי כא כח: "ואיש שומע - לנצח ידבר" ( פירוט )
ישעיהו כט יח: "ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר" ( פירוט )
הקשבה בדרך-כלל קודמת לשמיעה, למשל מלאכי ג: "ויקשב ה' וישמע".
פירושי חז"ל למצוות שבהן נזכר הפועל "שמע" .
לא תשא שמע שווא - מרע מקשיב על דבר אוון .
שמענו - ונשמע בדברי רחב למרגלים .
ראו גם בפירושי מלבי"ם לפסוקים שבהם נמצאים שני הפעלים.

בלשון ימינו נשאר שריד לפירוש התנ"כי של השורש שמע במילה משמעות.

תגובות

מאת: נדב

לפי הפירוש שלך, מוכרח (מתוך הקבלות בכמה פסוקים, כדוגמת ישעיהו ו ט-י) שגם ראייה היא לא סתם מבט, אלא היא כוללת בתוכה תשומת-לב.

אם כן, האם גם לראות פירושו להביט?

מאת: אראל

יש כמה פסוקים שבהם ברור ש"ראיה" היא יותר מסתם קליטה של אור בעיניים, למשל בבריאת העולם "וירא א-להים... כי טוב", "וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו", "וירא מנוחה כי טוב"

יש כמה פסוקים שבהם "ראה" נרדף ל"ידע", למשל "וירא א-להים... וידע א-להים", "דע וראה מה אשיב שולחי דבר", וכו'.

מאת: נדב

איך תסביר לפי זה את הפסוק משיר השירים: "היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך, השמיעיני" (שיר השירים ח יג)?

תודה מראש.

מאת: אראל

שיר השירים, כמו פרשות וספרים אחרים בתנ"ך , מסתיים בסיום מוזר שיר השירים ח יג-יד:

הדוד אומר לרעיה: "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ--הַשְׁמִיעִנִי."
והרעיה אומרת לו: "בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה-לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים--עַל, הָרֵי בְשָׂמִים."

לא ברור לי מה הקשר בין הפסוקים האלה לבין הפסוקים הקודמים בפרק (שמדברים על הכרם שהיה לשלמה), ולא ברור לי מדוע דווקא פסוקים אלה נבחרו לסיים את שיר-השירים.

1. ייתכן שהפסוקים מבטאים את רצונם של האהובים בפרטיוּת:

הדוד אומר לרעיה: "כשאת "יושבת בגנים" - "החברים" יכולים "להקשיב" = לקלוט את "קולך" , וכך אי-אפשר לדבר איתך בפרטיות; אני רוצה "שתשמיעי ני " = שתשמיעי ותסבירי את דברייך לי בלבד";
והרעיה עונה לו: "אם כך, "ברח דודי" מהגנים אל "הרי הבשמים" הרחוקים, ושם ניפגש ונחיה ביחד רק שנינו"

פירושים נוספים - על דרך הנמשל (הקב"ה אומר לאומה הישראלית):

2. " "כשישראל נכנסים לבתי-כנסיות וקורין קרית-שמע בכיוון אחד, בדיעה וטעם אחד, הקב"ה אומר להם: "היושבת בגנים" , כשאתם קורין חברים, אני ופימליא שלי "מקשיבים לקולך" , "השמיעיני" ! אבל, כשישראל קורין קריאת שמע בטירוף הדעת, זה מקדים וזה מאחר, ואינם מכוונים דעתם בקרית-שמע, רוח הקדש צווחת ואומרת: "ברח דודי ודמה לך לצבי" , לצבא של מעלה הדומים לכבודך, בקול אחד ובנעימה אחת. "על הרי בשמים" , בשמי שמים העליונים" " ( שיר השירים רבה ח ) .

3. " ""היושבת בגנים" - הקב"ה אומר לכנסת ישראל את הנפוצה בגולה רועה בגנים של אחרים ויושבת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: "חברים מקשיבים לקולך" - מלאכי השרת חביריך בני אלהים דוגמתך מקשיבים ובאים לשמוע קולך בבתי כנסיות: "השמיעני" - ואחר כך יקדישו הם שאמר (איוב ל"ח) ברן יחד כוכבי בקר אלו ישראל ואחר כך ויריעו כל בני אלהים: "ברח דודי" - מן הגולה הזאת ופדנו מביניהם: "ודמה לך לצבי" - למהר הגאולה והשרה שכינתך על הרי בשמים הוא הר המוריה ובית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן" " (רש"י)

4. " "ואז פונה האחות הקטנה אל המלך שהשלום שלו ואומרת לו: אדוני המלך כרם היה לשלמה בבעל המון", אתה זוכר את הכרם שהיה לך פה? "נתן את הכרם לנוטרים איש יביא בפריו אלף כסף". הנוטרים עושים עם הכרם הזאת מה שהם רוצים, והקב"ה עונה "כרמי שלי לפני", אבל יש לי בקשה אחת "היושבת בגנים", את שבינתיים לא בכרם אלא בגנים שם בבתי-הכנסיות ובבתי-המדרשות בגנים הרחוקים, ומצליחה להיות כמגדלות, "חברים" אנחנו פה למעלה "מקשיבים לקולך" , אז אל תזייפי, שזה יישאר קול – "השמיעיני". והאחות הקטנה עונה "ברח דודי", לא רק אנחנו צריכים לצאת מהגלות אלא גם אתה. "ודמה לך לצבי או לעופר האילים", אני חומה אז תבנה עלי טירת כסף. "ברח דודי ודמה לך לצבי או לעופר האילים "על הרי בשמים" ". אלה אותם הרי בשמים, אותו הר המור שבו טירת הכסף הולכת ונבנית" " (הרב מרדכי אלון, שיעור לפרשת קדושים ה'תש"ס ) .

מידת ההקשבה

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-04.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/jma_hqjiv