תשובות הרשב"א/חלק ו/קעז

עוד כתבת שהתימה מן הר"מ ז"ל שפסק כרב אחא דמדאורייתא חד נמי כשר ועם זה פסק ששנים שדנו אין דיניהם דין

תשובה אני אומר כי הרב ז"ל פסק כרב אחא מדקתני בברייתא (סנהדרין דף ד' ע"ב) דיני ממונות בג' ואם היה מומחה לרבים דן ואפילו יחידי. וסבור הרב ז"ל לומר דברייתא הכי קתני דיני ממונות בג' משום יושבי קרנות כרב אחא ומדאורייתא אפי' יחיד שאינו מומחה לרבים והוא דלא הוי מיושבי קרנות דההוא הוה פסול לכ"ע. אבל אם היה מומחה לרבים דן אפי' יחידי לכתחילה ואפי' מדרבנן דאוקמא אדיניה. ולית ליה לההוא דינא עירוב פרשיות וכמ"ש פרש"י ז"ל. ומ"מ מדרבנן כל שאינו מומחה לרבים בעי' ג' ואלמיה לתקנתא דאי ליכא ג' אפי' בדיעבד אין דיניהם דין. וא"ת א"כ אמאי לא מקשו מהאי ברייתא לר' אבהו (שם ד' ו' ע"א)? איכא למימר דאמר לך ר' אבהו אנא דאמרי כרשב"ג דאמר הדין בג'. ושמא הזקיקו להרב ז"ל לומר כך מדגרסינן בפ' ראוהו ב"ד (ד' כ"ה ע"ב) והן שלשה ואמאי לימא הכא נמי לא תהא שמיעה גדולה מראיה ואסיקנא הך סיפא איצטריכא ליה שאין היחיד נאמן ע"י עצמו סד"א הואיל ותנא דיני ממונות בג' ואם היה מומחה לרבים דן אפי' יחידי הכא נמי נקדשיה ביחיד קמ"ל. ואימא הכי נמי אין לך ב"ד מומחה לרבים מישראל יותר ממשה רבינו ע"ה וא"ל רחמנא עד דהוי אהרן בהדך. אלמא ברייתא דאם היה מומחה לרבים דן אפי' יחידי דבר תורה קאמר. ולפיכך פסק הרב ז"ל כך ומכל הנך ראיות שכתבתי למעלה ראה הרב ז"ל דלית הילכתא כשמואל ולפיכך פסק דאפי' מדרבנן פסלי חד דלאו מומחה ואפי' שנים. וניחא לי נמי קצת לדבריו הא דאכשרו תרי בפרוזבול וכן בביטול הגט וקרו להו ב"ד ואם איתא כיון דאית לן עירוב פרשיות אפי' בהך היאך קרו להו ב"ד בשום ענין. ואף על גב דאמרינן בריש פירקין דרבא לית ליה דשמואל ורב אחא אית ליה דשמואל אפשר לומר דאפילו לרב אחא לית ליה דשמואל דאמר דאם דנו דיניהם דין אלא מעיקר דינא קאמר כך נ"ל לדעת הרב ז"ל. אלא שקשה ליה הא דאותביניה לר' אבהו שנים שדנו ד"ה אין דיניהם דין דן את הדין זכה את החייב וחייב את הזכאי מה שעשה עשוי דאלמא לרב אחא ל"ק דלדידיה מה שעשה עשוי. אלא שעדיין יש לי לומר דאנן לא שמעי' ליה לרב אחא דאית ליה דשמואל ומן התקנה הילכך לא אפשר לן לאקשויי ליה מינה אלא לכשת"ל דלית ליה וקשה ליה מינה ומתרצא לה לר' אבהו.