תשובות הרשב"א/חלק ו/נז
סימן נז[עריכה]
עוד בפרק החולץ (ד' ל"ו ע"ב) תנא משום ר' אליעזר אמרו יוציא בגט. ופרש"י ז"ל ואף על גב דהשתא איגלאי מילתא דיבום מעליא הוי ומיהו בגט בלא חליצה סגי. ופלא לי על פירושו דהא אסיקנא לעיל כר"ל דביאת מעוברת לאו שמא ביאה וא"כ היאך תפטר בגט בלא חליצה. ואמנם רבינו שמשון פי' יוציא בגט ובחליצה דקי"ל כר"ל ולא כפי' רש"י ז"ל. ואמנם לפי דעתי נר' כפרש"י ז"ל ויש להעמיד דבריו כגון שחזר ובעל לאחר שנודע שאין הולד של קיימא. כדאוקי תלמודא לעיל לר"ל מאי יקיים יחזור ויבעול ויקיים דלא סגי.
תשובה גם אנו רגילין להקשותה ובודאי ברוב ספרים שלנו הגירסא כן יוציא בגט. ואף בפי' ר"ח ז"ל כן וכן בספר ישן מוגה בישיבת הגאונים ז"ל ובלשון הזה כתבתיה ואיכא למידק דא"כ הויא דלא כר"ל והו"ל לאוקמיה פלוגתייהו בתנאי ומדלא אוקמינהו בתנאי ש"מ דליתא להאי גירסא. ובתוספות מפרשים דגט וחליצה בעיא משום דדמיא לכונסה וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל. שכך כתב הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת מפרישין אותם וממתינין לה. אם הפילה יחזור ויקיים ואם ילדה אפי' מת ביום שנולד הרי זו מוציאה בגט וחולץ ע"כ. ואעפ"י שאין הלכה כר' אליעזר למד הרב ז"ל לרבנן מדר' אליעזר. וכשם שאמר ר' אליעזר במפלת שמוציא בגט וחליצה ה"ה לרבנן ביולדת ולד חי שגמרו סימניו. זהו מה שנראה לע"ד שכתבתי אני אבל מה שכתב מר דמיירי בשחזר ובעל לא נתחוורו לי דבריו. משום דר' אליעזר אמתני' דיחזור ויקיים קאי ואדרבנן הוא דפליג לומר שאינו חוזר ומקיים אלא מוציא בגט. ואף לשון רש"י ז"ל מוכיח בהיפך שהוא ז"ל כתב יוציא בגט אף על גב דהשתא איגלאי מילתא דיבום מעליא הוה. ואי כשחזר ובעל מאי איגלאי מילתא דקאמר השתא הוא דהוי יבום מעליא בפנינו. ומקצת ספרים יש דל"ג הכא בגט אלא תנא משום ר' אליעזר אמרו יוציא ותו לא. וזו היתה גירסא נכונה אילו הסכימו בה רוב הספרים.