תשובות הרשב"א/חלק ה/רלג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סימן רלג[עריכה]

מה שאמרו בסוף פרק קמא דבכורות (דף יא): חמורו שלא בכרה. אמר רב שזבי א"ר הונא: הפודה פטר חמור של חבירו, פדיונו פדוי. איבעיא להו: פדיונו פדוי לפודה, א"ד פדיונו פדוי לבעלים. אליבא דר"ש לא תיבעי לך, כיון דאמר מותר בהנאה, ממונא דבעלים הוא. כי תיבעי לך, אליבא דרבי יהודה דאמר אסור. להקדש מדמה ליה, ורחמנא אמר: ונתן הכסף וקם לו. א"ד כיון דקני ליה להנך דביני ביני, לא דמי להקדש? ואסיקנא: לא להקדש מדמה ליה, ולבעלים הוי. וצ"ע, אם יש ראיה מכאן למה שכתבתי באוסר נכסיו על עצמו, אם הם שלו? כיון דאפשר, ומצוה נמי לאתשולי עליה, וחזו ליה בפטר חמור דאסור בהנאה. ואפ"ה פדיונו פדוי לבעלים, א"ד להקדש מדמינן ליה?