תשובות רשב"א/חלק ה/רא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תשובות רשב"א · חלק ה · רא· >>

סימן רא[עריכה]

עוד שאלת: אם קובעין זמן ביומי ניסן וביומי תשרי, שראית' מן החכמים שקובעים, כל שהוא בעיר?

תשובה: לא ראינו שחלקו בגמרא (בפ' הגוזל בתרא דף קי"ג) בין מי שהוא בעיר, למי שאינו בעיר. וטעמא דאין קובעין, הוא משום טירחא. וא"כ, כולי' עלמא בהנהו יומי, טרידי וטריחי: ביומי ניסן, וביומי תשרי, ובמעלי שבתא, ויומא טבא; בהדי אהדדי אתמרו, וכולהו משום דטרידי. ובמעלי שבתא וי"ט, מאי איכא לחלק, בין איתא במתא, לליתיה במתא. אלא לעולם לא קבעינן זמן, לא בניסן ולא בתשרי. וכולהו אינשי דאזלי וניידי לבר ממתא, יהבינן להו בעלמא שני וחמישי ושני, משום דסתמא דמילתא לא שכיחי במתא. דאילו איתתא דשכיחא במתא, כתבינן עלה פתיחתא לאלתר, כדאיתא התם בפ' הגוזל (שם דקי"ג) וא"כ, אף לכשתמ"ל דטעמא משום דשאינו בן עיר לא שכיח, ולא מקבעינן ליה בניסן ותשרי, אף לכולהו אינשי. נמי כן אלא ודאי לא שנא שהוא (בן עיר) [בעיר], ולא שנא שאינו בעיר. והרי"ף ז"ל, וכולהו רבוותא פסקו הכי. ולא אשכחן לחד מינייהו, דפריש הכי.