תשובות הרשב"א/חלק ה/קפז
סימן קפז[עריכה]
שאלה: ראובן הפקיד ממון ביד שמעון, להתעסק בו ברבית, שיהיו שלשת חלקי הרבית לו לראובן, והחלק הרביעית יהיה לבן שמעון, והוא גדול ואינו סמוך על שולחן אביו. ולא קיבל עליו שמעון אחריות העסק הנזכר. והיה לו לשמעון, עסק משל עצמו. ופעמים שהיה שולח שמעון יד בעסק ראובן לעצמו. וכשהיו לו מעות, היה מחזיר לעסק ראובן קרן ורבית. ולזמן חזרת העסק, טוען שמעון: אחר ששלחתי יד בעסק, על כרחך נתחייבתי באחריות. וכיון שכן, אין לי לתת לו רבית. הודיעני: הדין עם מי?
תשובה: שאלתך לא נתבררה, על איזה רבית אתה בא לשאול. אם על רבית כל העסק, ולומר: שכיון ששלח בו יד, עמד הכל באחריותו. ומעתה, רבית כל העסק, הרי הוא שלו, ולא יחזיר אלא קרן, משתלם בראש. או לא נתכוין, אלא על אותו רבית ששלם לעסק, ממה שלוה לעצמו. או על רבית שעשה קרן, שנטל והחזיר בו. שלשת הענינים נכללין בלשון שאלתך, ואיני יודע אם על אחד מהם, או על שלשתם. על כן, אצטרך להאריך ובדרך כלל, כי יארך הענין הרבה, אילו באתי להשיב על כל אחד כדינו. ואומר אני: אם על רבית כל העסק הוא אומר, אין בדבריו כלום, אף על פי ששלח יד במקצתו, ונתחייב באחריותו, לא זכה הוא בכולו, דלאונסין אוקמי' רחמנא ברשותיה, ולא למיזכי ביה. וזה דבר ברור, וכדאיתא בהדיא בסוף פרק המפקיד (דף מג). ואם על רבית ששילם מחמת מה שלוה לעצמו, זה ודאי צריכה רבה, לפי שאין זה אלא אבק רבית. והרי זה, כרבית מאוחרת בשביל מעות של ראובן, שהיו בטלות אצלו. וכיון שלא התנה עם ראובן מתחילה, בשעת ההלואה, אין כאן רבית דאורייתא, וקילא טפי מרבית דרבנן. ולפיכך יש לומר, כיון שנתן אותו רבית לתוך עסק של ראובן, מיד זכה בו ראובן, ושוב אינו נותן לחזרה, ואפי' לצאת ידי שמים. וי"ל דשאני הכא, שלא ניתן אותו רבית, לא ליד ראובן, ולא ליד אחר, שיזכה בו בשביל ראובן, אלא הוא עדיין בתוך העסק שהוא בידו. והרי זה כאילו ייחד בכיסו רבית, לתת אותו לראובן, ונמלך ואינו רוצה ליתן. וזה ודאי יותר קרוב. וכן נראה לדון בדבר זה. וכל שלא נתנו לראובן או לאחר בשבילו, נוטל מתוך העסק מה שנתן לתוכו. ודוקא קרן, מה שנתן אותו מחמת רבית. אבל כנגד הרבית שעשה אותו רבית, לא. לפי דכשנתעסק בו, הרויח לצורך ראובן הריוח, ונעשה כשלוחו. וכאותה שאמרו (מסכת ערכין דף כד) בכסות אשתו ובניו, ובצבע שצבען לשמן. וכ"ש שאין בדבריו כלום בדרך השלישי. אם בא לומר, שאפילו רבית קרן העסקה יטול לגמרי, כי זה דבר בטל לגמרי, ואינו צריך לפנים. ומה שבא בשאלתך, שבן שמעון הוא גדול, ואינו סמוך על שלחן אביו, ושמעון לא קיבל עליו אחריות, לא ירדתי בהם לסוף שאלתך, מה עניינם בשאלה זאת, עד שתודיעני.