תשובות רשב"א/חלק ה/קפה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תשובות רשב"א · חלק ה · קפה· >>

סימן קפה[עריכה]

וששאלתם: הא דאמרינן (חגיגה טו, ב) אשכחיה שמואל לרב יהודה, דתלי וקאי בעיבורא דדשא, וקא בכי א"ל: שיננא, אמאי קא בכית? אמ"ל: מי זוטר מאי דכתיב בהו, איה סופר איה שוקל! ובסופא (ובסנהדרין ק"ו ע"ב), אמר ר' אמי: ארבע מאה בעיי בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר וכו'. מאי ניהו: מגדל הפורח באויר?

תשובה: מגדל זה של בנין, כאותה ששנינו (בעירובין ל"ד ע"ב): נתנו במגדל, ונעל בפניו, ואבד המפתח, הרי זה עירוב וכו' ואמרינן עלה (שם (עירובין) ל"ה ע"א), רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו. הכא במגדל של עץ עסקינן, (ובאין) [ואין] בנין וסתירה בכלים וקמיפלגי (שמא צ"ל: קמיפלגי). מר סבר כלי [הוא], ואין בנין וסתירה בכלים ומר סבר: אהל הוא. ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא: הקיש על הדלת וכו'. וזה שהיו דואג ואחיתופל מוציאים ענפים ושאלות במגדל, כגון חלוקות אלו של רבה ורב יוסף, לענין [אי] אהל הוא, או כלי הוא, והיסטו ורעדה שמחמת כחו.

וזה אשר נאמרה: כי הוא פורח באויר, דבר שאינו מצוי אלא בתורת מעשה נס הוא, או בשם. או כמו שמעמידין את הברזל באבן השואבת, הנק' מגניט"ה, וג"כ נק' קאלאמיט"ה. כדאמרינן (בסנהדרין ק"ז ע"ב): אבן שואבת תלה לה למטת ירבעם, והעמידה בין הארץ ובין הרקיע. אף כי יכול להעמיד מגדל של עץ, שמחפה את עציו בברזל, ותולה כנגדן אבנים שואבות, ונמצא עומד באויר.

א"נ, בשם המפורש, כדאמרינן בבכורות (דף ח:), משום ר' יהושע בן חנניא. אמר שם, וסליק באויר העולם. וכן דרך לשון חכמים, על דבר שהוא עומד באויר העולם, שלא על העמוד, ולא תלוי בחוט, ולא על שלשלת, אומרים פורח באויר. ומנין, שכן שנינו (בחגיגה י ע"א): היתר נדרים פורחים באויר, ואין להם על מה שיסמוכו. כלומר: שעומדים באויר, כשאין תלוים בכלום ובסופא שנינו שם, הלכות שבת חגיגות ומעילות, כהררין התלויין בשערה. הרי דימה את אלו כהרים גדולים, כענין שכתוב: ומהרריה תחצוב נחשת; שתלויין בנימא של שער. ודימה לראשונים, כפורחין באויר, כלומר שאין להם על מה לסמוך, אפי' מסמך קטן. וכן הוא זה המגדל הפורח באוייר (שמא צ"ל: באויר). ומשנה שלימה שנינו, ברפ"ד דאהלות מגדל העומד באויר, טומאה בתוכו, כלים שבעוביו טהורין וכו' והרי מפורש, כי יש הפרש בינו לבין הארץ, ובינו לבין הכותלים, ובינו לבין הקורות, והוא עומד באויר הבית, כעוף הפורח. ואלו העיקרים שבמשנתנו, יש להם ענפים וענפי ענפים, שיכולין בהם דואג ואחיתופל להוציא מהם כמה שאלות. ועל הא דאמרינן, אמר ר' אמי: ארבע מאה בעיי, בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר. אמרינן, אמר רבה: גברוותא למיבעא בעיי, והא בשני דרב יהודה וכו'.