תשובות רשב"א/חלק ה/קמד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תשובות רשב"א · חלק ה · קמד· >>

סימן קמד[עריכה]

שאלת: הלוקח מלותו של חבירו בפחות, כשהגיע הזמן, או אף על פי שלא הגיע הזמן?

תשובה: בודאי, אף על פי שלא הגיע, מותר. כדמוכח בגמ' דילן (בב"מ דף ס"ה ע"א), גבי מרבין על השכר, ואין מרבין על המכר. אלא שאני מחמיר במקבל עליו: שאם לא יוכל לגבות חובו, דיחזיר לו מעותיו. לפי שאם אינו יכול לגבות חובו מלוה, והוא בא לגבות אחריותו מן המוכר, זה מחזיר לו השטר וזה מחזיר לו מעותיו, והמכר בטל. נמצא, זה יכול להרויח ואינו יכול להפסיד. וכה"ג הוי קרוב לשכר ורחוק להפסד, דהא לא מקבל עליו כלום. והכי מוכח בגמ' (שם (ב"מ) דף ס"ד ע"א), במימרא דמאן דא"ל לחבריה: הילך ד' זוזי אחביתא דחמרא. אי תקפא ברשותך, אי יקראי אי זילא ברשותי וכו' ואין להאריך.