תשובות רשב"א/חלק ה/נז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תשובות רשב"א · חלק ה · נז· >>

סימן נז[עריכה]

עוד אמרת: על מה סמכו בנות ישראל לתת מתנות לעניים שלא מדעת בעליהן?

דע: שיכולות בנות ישראל לתת דבר מועט, וגבאי צדקה רשאי ליטול מהן, שדעת הבעלים בכך. וכמ"ש בסוף פרק בתרא דקמא (בבא קמא קיט, א). ת"ר: לוקחים מן הנשים כלי צמר ביהודה, וכלי פשתן בגליל, אבל לא יינות סלתות ושמנין. אבא שאול אומר: מוכרת בד' וה' דינרין, כדי לעשות כיפה לראשה. וגבאי צדקה לוקחים ממנה דבר מועט, אבל לא דבר מרובה. והכל תלך במה שנהגו בכל מקום. ופעמים שלוקחים מהם, אפי' דבר מרובה, לפי עשרן ולפי מקומן. דאמרי' התם: רבינא איקלט למחוזא. אתו נשי דבי מחוזא, שדי קמיה כבלאי ושיראי. א"ל רבא תוספאה לרבינא: והא תניא: גבאי צדקה לוקחים מהן דבר מועט, אבל לא [ דבר מרובה. ‏[1] אמר ליה הני לבני מחוזא דבר מועט נינהו. ואמרו בתוספתא בפר' בתרא דבבא קמא הבן שהיה אוכל משל אביו וכן עבד שהיה אוכל משל רבו קוצה ונותן פרנסה לבנו ולבתו ולעבדו של אוהבו ואינו חושש משום גזל של בעל הבית שכך נהגו. ]


  1. ^ כל הטקסט של הסוגריים מובא באחת ההגהות על תשובות הרשב"א. אולם, אני מסופק אם כוונת המגיה שכל הטקסט הזה הוא השלמת דברי הרשב"א עצמו, או שעיקר ההגהה הוא עד דברי הגמרא "הני לבני מחוזא..מועט נינהו" וכל השאר הוא הערה משל המגיה עצמו ללא הכנסה אל תוכן התשובות. וצע"ע -- ויקיעורך