תשובות רשב"א/חלק ה/לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תשובות רשב"א · חלק ה · לג· >>

סימן לג[עריכה]

תמהת על הרב ז"ל (הראב"ד) שפירש בפרק חלון (דף פ), גבי: הא דאסר, הא דלא אסר. וז"ל: אבל היכא דאינו אוסר על בני מבוי, כגון שיש בחצרו פתח לרה"ר, שאין מן הדין לכופו להשתתף עמהם, אם ערבה עמהם אשתו חוץ מדעתו, אינו כלום, עד כאן לשונו. ואמרת: דחצר הפתוחה לרה"ר אוסר הוא, מדאמרינן בפרק הדר (דף סז:): ישראל בית סאתים אינו אוסר יותר מבית סאתים, אוסר. וכל שכן לרה"ר!

תשובה: כך כתב הרב ז"ל (הראב"ד) בפרק הדר. שהוא סבור דמה שחילקו שם בין ישראל לא"י, ביתר מבית סאתים, דוקא ביוצא לקרפף בדרך חלון. אבל ביוצא בו דרך פתחים, לא שנא ישראל, ולא שנא בית סאתים, ולא שנא יתר מבית סאתים. הו"ל כשתי חצרות הפתוחות זו לזו, ופתוחות לרה"ר, שאינן אוסרות זו לזו. מעתה, לא נשארה קושיא מההיא דפרק הדר, דסברתו היא זאת. אלא שבאמת לא נראה דבריו אלו, דאם איתא דדוקא בפתח של ד' על ד' קאמר, לא הוה שתיק הגמרא מיניה, וליפלוג וליתני בדידה: בין פתח של ד', לפתח גדול ורחב. ד' על ד', דנקט הגמרא, לאו למעוטי למעלה מכאן, אלא למטה מכאן, דאין תורת פתח לפחות מד' על ד'. וכענין ששנינו בחלון שבין ב' חצרות, הפתוחות זו לזו, ופתוחות לרה"ר, ואינן אוסרות זו את זו. התם בשאין דרכה של זו על זו. ובכל מקום שנקט לה הכין, בשאין רגל של זו על זו היא. הא בשל רגל של זו על זו, אוסרות היא. דמ"ש מחצר הפתוחה לשתי המבואות, שאם רגיל בזו ובזו, שאוסרת על זו ועל זו. וכן כתבתי אני מכמה ימים. אלא דאין משיבין את הארי (הראב"ד).