תשובות הרשב"א/חלק ד/רפב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סימן רפב[עריכה]

שאלתם: הא דאמרינן במנחות (דף סד): ויש שתי גרוגרות בשני עוקצין, ושלש בעוקץ אחד, הי מינייהו מייתי? שתים מייתינן, דחזיאן ליה? א"ד שלש מייתי, דקא ממעט בקצירה? וקשיא: פשיטא! מאי קא בעי דעוקץ שיש בו ג' כשר, ולא יביא אלא שתים?

תשובה: מתוך דבריך, אתה סבור דהבאה שאמרו, היינו מרה"ר לרה"י, ואיסורא או משום הכנסה מרשות לרשות, או משום העברה ד"א ברה"ר. ואינו! אלא מייתי דקאמר, היינו הבאה מן המחובר, כלומר איזה עדיף: או למעט בקצירה, ולרבות באוכל, שהן שלש גרוגרות, או לרבות בקציר' ולמעט באוכל? והיינו דאמרי' התם: פשיטא, שלש מייתי. ע"כ לא קאמר רבי ישמעאל התם, אלא כלומר במשנתנו, דקתני רבי ישמעאל אומר: העומר היה בא משלש סאין, ובחול מחמש. אלא דכי קא ממעט, באכילה, קא מפשא בקצירה; ודאי ג' מייתינן. ומינה שמעינן, דמייתי' דקאמר, מרבין באכילה.