תשובות הרשב"א/חלק ד/רעו
סימן רעו[עריכה]
שאלת: בראובן שקנה קרקע משמעון ואשתו, וכתיבת המערב שנהגו לכתוב ממוכר ללוקח, ומלוקח למוכר. וקונים מן האשה תחילה, וכל מה שבא באותה שאלה, והטענות, ודברי אותו תלמיד, שהורה: שכל שקנו מן האיש והאשה ביום אחד, אף על פי שקנו ממנו תחל', אינו מועיל. וכן מה שכתוב בה: שאין הבעל רשאי למכור קרקעותיו, כיון שמשועבדין לאשה.
תשובה: הכל מעורבב, ולא ידעתי בו ענין. אלא שאני כותב לך עיקר הדברים בדין אלו, כאשר הראנו מן השמים. ודע: כי מה שאמרו (ב"ב מ"ט ע"ב): לקח מן האיש, וחזר ולקחה מן האשה, מקחו בטל; לא אמרו, אלא באותן ג' שדות שהן: אחת שכתב לה בכתובה, ואחת שיחד לה בכתו', ואחת שהכניס לה שום משלו. ובשלשה אלו, נראה שמקחו בטל מיד, לפי שאין דרכה של אשה לחזר על בתי דינין, וכמ"ש בגיטין פ' השולח (מ"א ע"א): העושה שדהו אפותיקי לבע"ח, ולכתובת אשה, גובה משאר נכסים. רשב"ג אומר: בע"ח גובה משאר נכסים, כתובת אשה אינה גובה משאר נכסים, לפי שאין דרכה של אשה לחזר אחר בתי דינין. וכן אמרו בירושלמי: שהמקח בטל לאלתר, ואינה מתורה כלל. וכמו שתמצאו בהלכות הרב אלפסי ז"ל, בפרק השולח. אבל בכל שאר נכסיו, מוכר וקיים, עד שתבא האשה לגבות כתובתה, ולא מצאה מקום לגבות כתובתה מנכסים בני חורין, האשה תחזור ותקח מן האיש. וכדאמרינן בסוף פרק האשה שנפלו (פ"א ע"ב). וכן, לא יאמר לאשתו: הרי כתובתך מונחת על השולחן. אשתו אי בעי לזבוני, לא מצי מזבין, בתמיה'! ואפי' באותן ג' שדות, אם לקח מן האשה, וחזר ולקח מן האיש אפילו ביום אחד, ואפילו בשטר אחד, מקחו קיים. וכן אפי' לקח מן האיש, וחזר ולקחה מן האשה, אם קבלה עליה אחריות, אינה יכולה לומר: נחת רוח עשיתי לבעלי. וכדאיתא בשלהי פרק הנזקין, בגמ' לקח מסקריקון (נ"ח ע"ב), וכמו שתמצאו שם, בהלכות הרב אלפסי ז"ל. וזהו עיקר הענין שיראה בעיני ששאלת. ולקנות מלוקח למוכר שכתבת, לא ידעתי לו ענין. ולפי מה שכתבתי לך, ג' דינין יש במכירת הבעל. כיצד: ג' שדות לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה, בטל מיד. ובשאר נכסיו, אינו בטל מיד, אלא עד שתבא לגבות כתובתה. ובאלו ובאלו, אם קנו מן האשה, ואחר כך קנו מן הבעל, או שקבלה עליה אחריות, קיים לעולם. ובנכסי מלוג אפילו קנו מן האיש, ואח"כ קנו מן האשה, מקחו קיים. ולא מצי למימר: נחת רוח עשיתי לבעלי, וכדאיתא בפרק חזקת הבתים (נ ע"א).